שפת אמת, ויקרא, אחרי מות ט׳Sefat Emet, Leviticus, Achrei Mot 9
א׳תרמ"ז
1
ב׳במד' כמעשה א"מ כו'. כשושנה בין החוחים כו' קשה לבעליו ללקטה ע"ש. כבר כ' במ"א כי ב' הפסוקים הם תלוין זה בזה שכנס"י כשושנה בה"ח והקב"ה כתפוח בעצי היער. כמו שקשה ללקוט השבה"ח כו'. כמו כן הי' קשה לבנ"י להכיר את הבורא ית' בהיותו מוסתר בעוה"ז הטבעיי. כמ"ש בין הבנים. ואחז"ל מה תפוח אין לו צל כך ברחו אוה"ע מהקב"ה שאין ניכר הגנה שלו לכל. ובאמת כן הוא הנהגת הש"י בתורה ומצות שאין ניכר הטובה עד אחר שמקיימין המצוה באמונה רואין ומשיגין הטובה. וז"ש אשר יעשה אותם האדם וחי בהם פי' אחר המעשה ימצא שחי בהם. וגם זה אמת כמ"ש חז"ל ועשיתם אתם (אתם) מעלה אני עליכם כאילו עשיתם. פי' שבעשיות בנ"י המצות נגמר פעולת המצוה ממש. וכאילו הם מעוררין החיות שנמצא בהמצוה ע"י העשי' כתיקנה. וזה עצמו פי' עושי דברו לשמוע בקול דברו שדרשו חז"ל שהקדימו נעשה לנשמע. וכן הוא בכל מצוה בפרט שבכח העשי' זוכין לשמוע קול דברו הגנוז בה. וע"ז כ' חיי עולם נטע בתוכינו שבנ"י להם הכח למצוא החיים הגנוז בתורה ומצות. וקודם העשי' א"י להתגלות. וז"ש חז"ל כתפוח שפריו קודם לעליו כך הקדימו נעשה לנשמע ומקשים התוס' הלא בפסוק נמשל הקב"ה לתפוח. אבל הכל א' שע"י שהקב"ה כתפוח שכן סידר הוא ית' דרך התורה שצריכין לקיים מקודם במעשה מצות התורה שהוא הפרי והגמר מהתורה. ואח"כ מתגלה הארת התורה. לכן הוצרכו בנ"י להקדים נעשה לנשמע. שלא היו יכולין לזכות אל התורה עד תיקון המעשה מקודם. וזה הוכחה שהקב"ה הוא כתפוח כנ"ל. ופריו מתוק לחכי דייקא כמ"ש חז"ל לחכי הי' מתוק. פי' שנדבקו בהפרי שהוא קיום המצות באמונה אפי' קודם שנתגלה להם טעמי המצוה כנ"ל. וז"ש כמעשה א"מ כו' א"כ כו' לא תעשו ובחקותיהם ל"ת. כי במעשה הרשעים הוא הדרך שתחילתו מישור וסופו קוצים לכן מתחלתו נדמה התאוה שיש בה טעם ולבסוף נעשה כחקה. וההרגל מביא לחטוא אפי' בלי טעם. וגם שבסוף רואין שהכל הבל ושרק בתחילה נדמה לטוב. ודרך התורה הוא להיפוך אשר יעשה כו' ואח"כ וחי בהם כמ"ש. וכמו כן הוא לעולם כפי העבודה במעשה זוכין לפנימיות. וכמו כן כפי תיקון ימי המעשה זוכין לבחי' השבת. אשר יעשה כו' הוא בימי המעשה. וחי בהם בשבת כמ"ש רש"י לעוה"ב כו'. ושבת הוא מעין עוה"ב ונשמה יתירה היורדת בשבת היא בחי' החיים שאין בה מיתה כלל:
2
ג׳ומפי אמו"ז ז"ל שמעתי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם שיניח האדם עיקר החיות בתורה ומצות עכ"ד. ויש להוסיף ע"ז כי באמת עי"ז וחי בהם כי התורה נותנת חיים לעושי' בעוה"ז ובעוה"ב. וכמו שהרשעים שעיקר רצונם לחיות כדי להנות מעוה"ז לכן כל חיותם ע"י אכילה ושתי' אבל הצדיקים שעיקר רצונם לחיות כדי לקיים מצות ה' ותורתו. לכן התורה ומצות הם. החיים שלהם כמ"ש כי הם חיינו דייקא. שלנו נותנת התורה החיים. ואחז"ל ללכת בהם עשם עיקר ולא תעשם טפל. ובאמת זה תלוי בעבודת האדם כפי מה שעושה עיקר מתורה ומצות. אז התורה נותנת לו חיים גם בעוה"ז. וז"ש אשר יעשה אותם האדם ואז וחי בהם כי התורה עיקרה למעלה והיא כוללת כל העולמות. וע"י מעשה בנ"י בתורה נותנת להם חיים בעולם הזה ג"כ. וע"ז מסר לנו הקב"ה התורה שעל ידינו יתפשט הארת התורה גם בעוה"ז:
3
ד׳במדרש בפ' אני ה' כו' שלשה שגברו על יצרם וניתוסף להם משמו ית' ושלשה שתקף יצרם עליהם ונשבעו כו' ע"ש פי' שמצד אלקותו ית' שחל על בנ"י יכולין לגבור על היצה"ר שזה ענין השבועה בשמו ית'. וכמו כן ע"י שכובשין היצר ונשמרין מחטא זוכין לחלות אלקותו ית'. וב' המדרגות הללו אין להם סוף ולעולם כן הוא שאח"כ מסייע הקדושה להשמר ביותר וזוכין לקדושה גבוה מזה וכן לעולם וזה שכתוב מקודם אני ה' ואח"כ אני ה':
4