שפת אמת, ויקרא, בחוקתי י״דSefat Emet, Leviticus, Bechukotai 14
א׳תרמ"ט
1
ב׳תלכו פרש"י מת"כ להיות עמלים בתורה. זהו נק' עמל בתורה להלוך בחקיו ית' לכן אפילו אינו מבין מ"מ מייגע עצמו בתורה שחביב בעיניו להגות במאמרו יתברך אפילו שאינו זוכה להשיג הטעם. כי התורה נעלמה מעיני כל חי והאדם צריך לעסוק בתורה אחר הידיעה שא"א להשיג א' מני אלף שבה. ואז יש לו חלק בשורש התורה. לכן כתב המהר"ל שמברכין לעסוק בדברי תורה הגם שא"י להשיג מ"מ עוסק הוא בתורה. וכ"ה תמיד בזוה"ק לאשתדלא באורייתא. ובגמ' נדרים ולא הלכו בה שלא בירכו בתורה תחלה. פי' פשיטא אחר שזוכין לטעום טעמי תורה. מי פתי לא יתמלא שמחה וחדוה לברכו ית'. אך העיקר בתחילה קודם שמשיג רק מתאוה להגות בדברי קודש דברי אלהים חיים. ומסיים הפסוק ונתתי גשמיכם. כי הגם שאז"ל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא. היינו מצד השכל ועבודת האדם כך הוא. אבל באמת הש"י נתן חוק להיות כל עוה"ז תלוי בתורה. כדאיתא באורייתא ברא קוב"ה עלמא. וזאת התקשרות היא למעלה מן השכל. ומי שמבטל עצמו כענין בחקותי תלכו כו'. אז התורה נותנת לו מזון גם בעוה"ז כנ"ל:
2
ג׳והנה בחקותי תלכו. מצותי תשמרו ועשיתם כולל מחשבה דיבור ומעשה. ובמד' ועשיתם כאילו עשיתם אתם. עצמכם. זוכה לרוה"ק ע"ש כל הג' מדרגות הם כמ"ש אשר קדשנו במצותיו הוא שורש המצוה בשמים. וצונו הוא בדיבור בתורה. להתעטף להניח הוא המעשה. דכמו שיש באדם נ"ר נשמה בכל הג' יש שורש התרי"ג מצות. במעשה הוא תיקון רמ"ח ושס"ה אברי הנפש. בדיבור הרוח. ובמחשבה הנשמה. וכן יש ג' עולמות שיש לכל ישראל חלק בהם וכולם מתוקנים ע"י המצות. עצמכם תיקון נפש האדם. עשיתם אתם היינו המצות הכתובין בתורה. רוה"ק הוא השורש בשמים. וע"ז מבקשין ויהי נועם ה' עלינו בחי' רוה"ק הנ"ל. ומעשה ידינו כוננה עלינו הוא עשיות תיקון הנפש. ומעש"י כוננהו הוא עשיתם אתם המצות הכתובין בתורה. ודו"ק:
3