שפת אמת, ויקרא, אמור ט״וSefat Emet, Leviticus, Emor 15
א׳תרמ"ו
1
ב׳בפסוק ונקדשתי בתוך בנ י כו' (אשר הוצאתי) [*המוציא] אתכם מא"מ כו' ודרשו חז"ל ע"מ כן הוצאתי אתכם כו'. דהנה בנ"י מצווין למס"נ על קדושת שמו ית'. ובוודאי נמצא זה הכח בכל איש ישראל שיוכל לבטל כל הטבע. וביצ"מ שעשה לנו הש"י נסים הוציאנו מן הטבע ועי"ז בכחנו לבטל כל דבר טבעי כמ"ש במ"א פי' נתת ליראיך נס להתנוסס. וזה ענין ימי הספירה אחר יצ"מ צריכין לקבל הארת הנסים בנפשותינו להיות נמשכין אחר דרך הנסים ולבטל כל הטבע וז' המידות שבאדם אליו ית'. ובכח יצ"מ יכולין לבטל כל הטבע כנ"ל ולכך תלה הכ' מצות קידוש ה' ביצ"מ:
2
ג׳במד' צדקתך כהררי אל כו' אדם ובהמה תושיע כו'. מפרש על ג' הבחי' כי הצדיקים הם למעלה מן הטבע כמו מלאכי השרת. והרשעים תהום רבה שהם בהמה המה להם. אבל הבינונים מכונים בלשון אדם ובהמה והם צריכין ישועת ה' כמאמר הגמ' בינונים זה וזה שופטן. שיש להם דביקות בבחי' אדם ונמצא בהם נפש הבהמיות ג"כ. ואמר עוד שמשימין עצמם כבהמה אחריך נמשכנו כבהמה ופי' הענין כי כפי מה שמתקרבין אליו ית' הרי נחשבין כבהמה כמ"ש בהמות הייתי עמך. וכ"כ ואתן צאני כו' אדם אתם. פי' עם היות כי אתם המובחרים במין הבריאה אדם אתם. עכ"ז לגבי השי"ת נאמר צאני צאן מרעיתי. כולי האי ואולי נזכה להיות בכלל הבינונים שנק' אדם ובהמה. ומצד זה דין אדם ובהמה שוין ע"י שנמצא גם באדם נפש הבהמיות:
3
ד׳בפסוק אלה מועדי ה' וכתיב גם שבת. וכתי' שבת היא לה' בכל מושבותיכם. היינו שעם היות שהשבת קבוע וקיימא. אבל שיתגלה הארת קדושת השבת בעוה"ז א"א בלתי הכנת בנ"י. וז"ש שבת כו' לה' בכל מושבותיכם בכל מקום שנמצאו בנ"י נתגלה להם קדושת השבת. וזה הוא העדות שהשבת מעיד על בנ"י שלולי הם לא הי' מציאות להתגלות הארת הש"ק בעולם. כי השבת הוא קודש. ואיתא בכ"מ שאתה מוצא גדר ערוה א"מ קדושה. ובכלל בנ"י נק' גדר ערוה ולכן להם מתגלה הקדושה שהם כלים להסתיר הקדושה ולהבדיל בין הקדושה ובין החול כמ"ש בפרשה הקודמת בפ' ואבדיל אתכם שנמצא ההבדלה בעצם נפשות בנ"י שא"י להתערב בין האומות הגם שהם בתוכם. ולכן ונקדשתי בתוך בנ"י שהם הגדר המפסיק ומכין מקום לקבל הקדושה. ושמעתי מפי מו"ז ז"ל שכתי' ושמתי זרעך כחול הים. וכתי' שמתי חול גבול לים. ולכן נק' בנ"י חול שהם המבדילין ומגבילין הארת הקדושה ושומרין שלא יתערב רע בטוב כנ"ל:
4
ה׳המשך פ' נרות אחר המועדות. לרמוז כמו שהי' בהמ"ק מקום מוכן שמשם אורה יוצאה לכל העולם וזה מצות נרות המנורה. כמו כן בשנה מהמועדות יוצא אורה לכל השנה. כמ"ש בזוה"ק שנק' ימים טובים ע"ש התגלות אור הגנוז בשבתות ויו"ט. כי בחי' עולם שנה נפש הוא באופן אחד. ולכן כמו כן בבחי' נפש. מבנ"י יוצא אור לכל הברואים. וזה המשך בחירת הכהנים עובדי ה' בנפש ושבתות ומועדות בשנה. ועבודת המקדש בעולם. וצריכין הכל לבטל עצמן אל השורש טז) ובנ"י עצמם להיות בטלים להכהנים ועובדי ה' כמ"ש וקדשתו כו'. וכמו כן צריכין לבטל כל הזמנים אל השבתות ויו"ט. לכן צריכין לזכור השבת בימי המעשה. וכמו כן לבטל כל המקומות לבהמ"ק כמ"ש ז"ל שנק' תלפיות שהכל פונים אליו. ובדרך זה מתגלה האור ומתפשט בכל העולם ובכל הזמנים ובכל הנפשות כנ"ל:
5