שפת אמת, ויקרא, לשבת הגדול י״בSefat Emet, Leviticus, For Shabbat HaGadol 12
א׳תרמ"ד
1
ב׳שבת הגדול שקודם פסח. יתכן לפרש עפ"י מ"ש תחלה למקראי קודש כי בפרשת מועדות הקדים הכתוב השבת למועדות כנראה כי כולן נמשכין מכח השבת שעולה על כולן. וניסן ר"ה לרגלים. לכן כן הסדר שבת ואחר כך פסח שבועות סוכות. כי גם המועדות נק' שבתות אבל שבת בראשית עולה על כולנה דהמועדות נקראו מקראי קודש והשבת קודש הוא. ובכל המועדות יש לבנ"י ענין מיוחד. זמן חירותנו. מתן תורתנו. שמחתנו. ושבת קודש הוא הביטול להשי"ת בלבד. והוא העיקר דכתיב אל יתהלל חכם בחכמתו כו' הוא מתן תורתנו. גבור בגבורתו זמן חירותנו שהוציאנו השי"ת ביד חזקה וגם שיצאו מתחת יד היצה"ר כמ"ש גבור הכובש את יצרו. עשיר בעשרו הוא זמן שמחתנו כמ"ש עשיר השמח בחלקו. כי אם בזאת הוא השבת. השכל וידוע כמ"ש לדעת כי אני ה' מקדישכם. וצריך להיות השבת עיקר וקודם לכל המועדות כנ"ל. וכן אמרו חז"ל המקיים המועדות מעלין עליו כאלו קיים השבתות שהשבת קודש הוא למעלה מהמועדות:
2