שפת אמת, ויקרא, לשבת הגדול ט״וSefat Emet, Leviticus, For Shabbat HaGadol 15
א׳תרמ"ח
1
ב׳כתיב בשבת זכור ושמור. ואיתא בזוה"ק שהוא כולל כל התורה מצות עשה ומצות ל"ת. וכמו כן ביציאת מצרים כתיב זכור כו' היום הזה וכתיב למען תזכור כו' יום צאתך. וכתיב בי' ג"כ שמור כו' חודש האביב. ושמרתם את המצות. כי יצ"מ ג"כ כולל כל התורה. לכן כתיב אשר הוצאתיך מארץ מצרים:
2
ג׳משכו ידיכם מע"ז כו'. כי פסח ומילה הם מ"ע שיש בהם כרת. ומילה הוא תיקון ליצרא דעריות שא"א להתקדש בזה בלי סייעתא דשמיא בכח בריתו שחתם בבשרנו. ופסח הוא תיקון ליצרא דע"ז ובכח שחיטת הפסח נתבטל ע"ז וכל כת דסט"א כדאיתא בזוה"ק בשחיטת טלה שהיא ראש דכל ע"ז ונמסר לבנ"י שישחטו וישרפוהו באש. לכן סמך חג המצות לאלהי מסכה לא תעשה לך. ויתכן שלכן אח"כ שהי' גלוי לפניו ית' שעתיד בהמ"ק לחרוב ולא יעשו פסח. נתן כח לאנשי כנה"ג לבטל יצרא דע"ז. ויתכן ג"כ לומר שבשנים שביטלו הפסח לכן נכשלו בע"ז בימי מלכי ישראל. וזאת עיקר השבח ביציאת מצרים שנתבטל כח ע"ז בעולם. וז"ש מתחלה עובדי ע"ז היו אבותינו כו'. וע"י יציאת מצרים ופסח נעקר יצרא דע"ז וקרבנו המקום ב"ה לעבודתו:
3