שפת אמת, ויקרא, לשבת הגדול ג׳Sefat Emet, Leviticus, For Shabbat HaGadol 3
א׳תרל"ד
1
ב׳ב"ה פ' צו שבת הגדול
2
ג׳בענין שבת הגדול. דאיתא ברע"מ פ' זו דיש ב' בחי' שבת למי שמשועבד בגשמיות כו' ע"ש. שגם במצרים שמרו השבת והוא יום מנוחה לכל מיני עבדות. ובשבת נעשה בן חורין ויכול לקבל עליו עול מלכות שמים. ויש שבת גדול מזה למי שכל ימיו תחת עול מלכות שמים. אז בשבת קודש יש לו מנוחה לעבדו ית' באהבה וברחבות לב. ואין צריך ליגיעה כמו בחול. ואז כשיצאו בנ"י ממצרים וכשהבטיח להם משה רבינו ע"ה שיצאו במכה זו האחרונה נעשו בני חורין ויצאו מעבדות פרעה ולכן השבת נק' שבת הגדול:
3
ד׳ואא"ז מו"ר ז"ל פי' כי בשבת זה סוף השנה מתאספין כל הנ' שבתות השנה לזכות לגאולה כו' ע"ש. כי בכל שבת יש בחי' יציאת מצרים כדכתיב זכר ליציאת מצרים. וכמ"ש בזוה"ק שנזכר נ' פעמים יצ"מ בתורה. שכל השערי בינה יש להם מצרים כמ"ש במ"א. וזה נוהג בכל אדם שאף נקודה דעת הקטנה יש לה חמשים שערים. ובכל שבת נפתח שער אחד כמ"ש ביום השבת יפתח. אמת שגם בכל יום מצוה לזכור יציאת מצרים כי נחלק גם לשס"ה בחי'. אבל בכלל כפי עבודה בששת ימי המעשה זוכין לצאת בשבת קודש להיות נפתח השער כנ"ל. גם שבת הגדול הוא כמו שבת תשובה רק שהוא בבחי' אהבה שצריך כל אדם לשוב להשי"ת מגודל החסד שעשה עמנו בשהוציאנו ממצרים ובחר בנו להיות לו לעם נחלה. וזה שבת הגדול שישוב האדם בתשובה על ידי גדלותו ית': ומ"ש לעיל שיש נ' שבתות מול נ' שערי בינה. וכיון ששער הנ' שהוא שורש החירות לא היו יכולין הרשעים לעמוד נגדו וגאל הקב"ה אותנו קודם שנכנסנו בשער הנ' דטומאה. לכן נקרא זה השער שבת הגדול. ושערי בינה נמסרו למשה רבינו ע"ה והוא נותן לבנ"י בכל שבת חלק מהם כמ"ש חז"ל שמחזיר לבנ"י בשבת הכתרים כנ"ל:
4