שפת אמת, ויקרא, לשבת הגדול ז׳Sefat Emet, Leviticus, For Shabbat HaGadol 7
א׳תרל"ח
1
ב׳פ' מצורע שבת הגדול
2
ג׳קריאת שם הגדול נראה עפ"י מ"ש אמרה שבת לכל יש בן זוג כו' כנס"י בן זוגך. נמצא ביציאת מצרים שנבחרו בנ"י במצוה ראשונה החודש הזה כו' נתגדל השבת. וענין כנס"י יהי' בן זוגך כתבתי במ"א כי כל השפעה צריך מקבל. וימי המעשה יש מדריגות בבריאה לקבל הארת הימים. אבל הש"ק למעלה מהבריאה לכן אמרה לי אין בן זוג. וביצ"מ שנעשו בני חורין ויצאו מהטבע ונתגלה להם מקור הנסים שהוא הנהגה שלמעלה מהטבע. לכן נתגדל ונתוסף ברכה בשבת זה. כמ"ש אבן עזרא ע"פ ויברך כו' יום השביעי שברכה זו לשומרי שביעי נאמר ע"ש. וכ' משכו וקחו משכו ידיכם מע"ז כו'. א"כ ניתן זמן בחירה שיהי' ביד בנ"י לבחור איזה דרך שרוצין. וכמו כן מסתמא נשאר מזה בכל שנה. דהכלל דהזמנים הנזכרים בתורה הם קיימים לעד. וברש"י הי' ר' מתיא בן חרש דורש ואעבור עליך כו' וצריך ביאור מה תי' הקושיא ע"ש. אבל הענין הוא כי הי' צריכין זכות המצות לגאולה. אבל קודם הגאולה לא יכלו לקבל עול מצות כמ"ש מאן דכפות באחרא פטור מעול מלכות שמים ע"ש זוהר בהר. ואך העצה הי' ע"י. הכנה ד' ימים השתוקקות להמצוה. זה הי' זכיתם שהביא הגאולה ונתקיים אז משכני אחריך נרוצה:
3