שפת אמת, ויקרא, קדושים ט״זSefat Emet, Leviticus, Kedoshim 16
א׳תרמ"ז
1
ב׳בפסוק איש או"א תיראו שבתותי תשמורו. ובפסוק אחר כתיב שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו. ומסתמא כל אלו שכתובין בפרשה זו מסייעין אל הקדושה. דיש בחינות עולם שנה נפש. שיש מקום מיוחד לזכות לקדושה והוא א"י ובהמ"ק בעולם. ויש זמנים מיוחדים לקדושה שבת ומקראי קודש. ויש נפשות מיוחדים. ובנפש עצמו מקום מיוחד בראש מקום הנשמה. והכלל בכ"מ שיש התחדשות הארה מלמעלה נק' קדושה. ולכן דרשו חכמינו זכרונם לברכה לקדש עצמו בשעת תשמיש על ידי שבלידת בנים נמשך נשמה והיא התחדשות מלמעלה לכן נק' קדושה. וכמו כן בש"ק שיורד הנשמה יתירה. וכמו כן בבהמ"ק כשעלו בנ"י לשם חל עליהם הארת הנשמה. ובאמת מהמקדש ומשבת צריכין לירא כמו מאו"א שגם המה נותנים הנשמה כנ"ל. ואדה"ר נברא ממקום בית המקדש כמ"ש חז"ל:
2