שפת אמת, ויקרא, קדושים כ״הSefat Emet, Leviticus, Kedoshim 25
א׳תרנ"ו
1
ב׳בפרשת ערלה. ובשנה הרביעית כו' קודש הלולים כו' החמישית כו' להוסיף כו' תבואתו. כי ע"י החטא כ' ארורה האדמה כו' בעצבון תאכלנה ולכן צריכין להוציא הפרי מכלל ארור לברוך. והוא ע"י ג"ש ערלה שנשתנה בכל שנה עד שיוצא ממנו הפסולת. ואז קודש הלולים. כדאיתא כל הדברים שנתבררו לקדושה והוסר מהם פסולת ותערובת הרע אז הם מלאים שמחה ואומרים שירה. דכתיב ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה כי הסט"א היא עצבון. וכל שיש חלק לסט"א אין הברכה שורה כדי שלא יהי' תוספות לסט"א. רק בהסיר העצבון בא הברכה. להוסיף לכם תבואתו דייקא ולא לסט"א. ולכן ג"כ בשבת דסט"א ערקת. אז יש תוספות ברכה ונשמה יתירה:
2