שפת אמת, ויקרא, קדושים כ״וSefat Emet, Leviticus, Kedoshim 26
א׳תרנ"ז
1
ב׳קדושים תהיו ובמדרש מרום לעולם ה' כו' נתת קדושה לישראל לעולם שנאמר קדושים תהיו. כי קדושים תהיו היא גזירת הכתוב והבטחה כי לעולם נמצא קדושה טמונה בנפשות בנ"י. כמ"ש לעולם יראה אדם עצמו כאילו קדוש שרוי בתוך מעיו. כמ"ש אני ה' לא שניתי כו' בנ"י לא כליתם כי חלק ה' עמו ויש בהם נקודה אלקות שאינו מקבל שינוי ולא יוכל להשתנות. וזה ניתן לישראל באמרו אנכי ה' אלהיך. ובמד' שלש קדושות הם וניתן לבנ"י שתים ע"ש. דאיתא קוב"ה ואורייתא וישראל כולהו חד. וזה הג' קדושות קדושת הקב"ה וקדושת התורה וקדושת בנ"י. והנה קדושת בנ"י הוא המצות כמ"ש קדשנו במצותיו. כי המצות הם עיקר ציור האדם רמ"ח ושס"ה. וע"י קיום כל מצוה ניתקן אותו האבר לקבל הארה וציור אדם אשר ע"ז אמרו אתם קרוים אדם. כי בגוף האדם הוא אדם ובהמה. אבל בנ"י הם כלים ע"י המצות להיות פושטים צורה ולובשים צורה ציור אדם בלי השתתפות חלק הבהמיות. וע"ז אמרו ועשיתם אתם אתם כאילו עשיתם לעצמיכם ע"ש. וכשזוכין לציור הזה הם נר מצוה להתדבק באור תורה כי התורה ממוצע בין קדושת הקב"ה לקדושת בנ"י. כי התורה יש בה חלק הנותן וחלק המקבלים. והמצות הם בעשיות האדם בלבד רק שהם נר וכלי לחול עליהם אור תורה ואז מתדבקין בהקב"ה כנ"ל. זהו והתקדשתם במצות. והייתם קדושים באור תורה כנ"ל:
2