שפת אמת, ויקרא, קדושים כ״טSefat Emet, Leviticus, Kedoshim 29
א׳תר"ס
1
ב׳במד' ישלח עזרך מקודש ומציון יסעדך. ציון גי' יוסף. רמז לאות ברית קודש כמ"ש וצאצאיו חתם באות ברית קודש. עזרך מקודש היא בחי' התורה והוא קדושת הנשמה. ואות ברית מילה תיקון הגוף. והיא ציון וחותם שכלי זה ראוי להקדושה וזה החותם בגוף איש ישראל שהוא בן עוה"ב. ולכן אמרו כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה א"מ קדושה. ובנ"י ניתן להם המילה שהיא גדר ערוה שיהיו ראוין לקבל הקדושה. ואמרו הגודר עצמו מן הערוה נקרא קדוש. פי' שיש לו דביקות והתקשרות בקדושה כמו שבתות ויו"ט שנק' מקראי קודש ויש בהם הבדלה והוא גדר ערוה דסט"א ערקת. ולכן הם מקראי קודש. כמו כן בנפשות ע"י הגדר ערוה הם קרואי קודש כדכתי' תקראו אותם מקראי קודש. מקדש ישראל והזמנים:
2