שפת אמת, ויקרא, קדושים כ״חSefat Emet, Leviticus, Kedoshim 28
א׳תרנ"ט
1
ב׳במד' ג' קדושות הם. וב' קדושות נתן לבנ"י. דיש קדושה בבחי' מחשבה דיבור ומעשה. ובכח התורה ומצות מתקדשין בנ"י בדיבור ומעשה כמ"ש אשר קדשנו במצותיו. וב' קדושות אלו יכול איש ישראל להתקדש בעולם להיות כל דבריו ומעשיו נשמרין בקדושה לשמור הדיבור והמעשה. אבל המחשבה להיות נשמר לעולם בקדושה בלי מחשבה זרה אין באפשרות. ובאמת עשה האלהים כו' האדם ישר. אבל אחר החטא א"א לאדם להתקדש בבחי' מחשבה לכן ניתן לנו ב' קדושות. אך המקדש עצמו כראוי בב' הקדושות מעלין עליו כאילו נתקדש גם קדושה השלישית כיון שברצונו להתקדש ונאנס מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו ובקדושת הדיבור ומעשה כל שאינו מתקדש בהם נעשה רשימה בפועל בדיבור או במעשה לכן לא סגי ברצון בלבד אבל בבחי' המחשבה תלוי ברצון. ולכן כל שרצונו באמת להתקדש אין האונס פוגם בו. והנה מצוה קדושים תהיו להמשיך הקדושה בכל עובדא כי קדוש אני ה"א א"כ הקדושה נמצאת באיש ישראל אבל צריכין להמשיך הקדושה בכל האברים. ובזוה"ק ה"א מתהלך בקרב מחנך הוא הרמ"ח אברים שבאדם. ומתהלך לשון הוה. כי בכל עת שאדם מוכן להקדושה. נקודה הקדושה שבו מתפשטת. כמו בגשמיות החיות והדם מתפשט בכל אברים וגידין כן בפנימיות. הקדושה מתפשטת בכל אברים כשהם מוכנים לקבל הקדושה:
2