שפת אמת, ויקרא, שמיני ב׳Sefat Emet, Leviticus, Shmini 2
א׳תרל"ד
1
ב׳זאת החיה ברש"י ז"ל לפי שבנ"י דבקים בחיים כו'. דיש דצח"ם ואדם מושל על כולם. וכמו שבאדם נבחרו בנ"י כי הם מדברים דברי תורה ובקדושה לכן נאמר אדם אתם אתם קרוין אדם כי אין יתרון לבחי' מדבר כשאינו מדבר בקדושה לכן העיקר תלוי בפה כחן של ישראל כו'. וכמו כן בכל דצ"ח יש מינין מיוחדים בקדושה שיוכלו לעלות עד בחי' מדבר להיות נכלל בדיבור של איש הישראלי שדיבורו עולה לשמים. וז"ש כי עכו"ם אין הפרש באכילתם. כי אין דבורו עולה ואין נ"מ באכילתו. וז"ש במד' לא ניתנו המצות לישראל אלא לצרף בהם הבריות. פי' שבנ"י מעלין ומחברין כל הנבראים דצח"ם ע"י המצות שיש בכל דבר:
2