שפת אמת, ויקרא, תזריע כ״דSefat Emet, Leviticus, Tazria 24
א׳תרנ"ט
1
ב׳במד' אחור וקדם כו' נוחל ב' עולמות. כפכה רמז לב' יודין דוייצר. שני יצירות בעוה"ז ובעוה"ב. דהגוף בעוה"ז אחור מכל הברואים. אבל בנ"י הם בני עוה"ב בכח המילה זה היוד דקדם ואברהם אבינו ע"ה הוציא זה מכח אל הפועל לבוא לבחי' קדם. ועליו דרשו מי הקדימני ואשלם. ובכלל ישראל שניתן להם התורה בהר סיני נתעלו לבחי' קדם. וע"ז כ' אמרתי בני עליון כולכם. אבל אאע"ה שזכה למילה קודם התורה כ' בו מי הקדימני. ולעתיד עתידין בנ"י להיות קדום לכל כמ"ש כעת יאמר ליעקב כו' מה פעל אל. אבל גם בעוה"ז בכח המילה והתורה יכולין לזכות לבחי' קדם. כמ"ש מי יעלה לנו השמימה. וכן בש"ק דהוא מעין עוה"ב הוא בחי' קדם. ומ"מ כל איש ישראל הסדר שלו אחור ואח"כ קדם. ולכן היצה"ר בא מקודם בחי' אחור ואח"כ נעשה גדול ויש ב' היצרים. אבל לבסוף צריכין להתעלות לימי קדם. וכמו שהיצה"ר שליט בלבדו בקטנותו. כן בסוף צריך להיות נקי מיצה"ר ולהיות היצ"ט שליט בלבדו. לכן נק' זקן שקנה חכמה ומגרש היצה"ר לכן והדרת פני זקן. ומי שזוכה בנערותו להיות נקי מיצה"ר נק' זקן מיד:
2