שפת אמת, במדבר, במדבר כ״אSefat Emet, Numbers, Bamidbar 21
א׳תרנ"א
1
ב׳וידבר כו' תפקדו אותם לצבאותם אתה ואהרן. איתא בגמ' צבאות אות הוא בצבא שלו. כי הקב"ה וב"ש אם כי הוא קדוש קדוש קדוש. עכ"ז ניתן חלק מקדושתו בצבא שלו שכן מלאכי עליון מקבלין חיות אלקותו ית'. וכמו כן בנ"י למטה כשמתאספין בכנסי' שהוא לשם שמים נק' צבא שלו. פי' לשם שמים שיחול עליהם שמו ית'. וכן נתקיים בפועל ממש בדור המדבר שיצאו ממצרים לתקן כל העולם כמ"ש צבאות שירדו ללחום מלחמת ה'. וכמ"ש כי תצא מחנה כו' ה"א מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת אויבך. הם ב' אלו שכ' ויהי בנסוע הארון כו' זה מחלוקת לשם שמים. ובנוחה כו' הוא כנסי' לשם שמים. וכמ"ש במד' ב"פ להיות צל על ראשך לחסות בצלו. ולתקן נכסי אומות פי' להוציא בלעם מפיהם הנצוצות הקדושות שצריכין להוציאם מכח אל הפועל שהיו נכפים ונסתרים בשבי'. וע"ז מיוסד ספר במדבר. כי ספרים הראשונים הם בחי' שלשה אבות הקדושים. בראשית בהבראם באברהם עולם חסד יבנה. שמות גלות מצרים וגאולה בחי' יצחק. תורת כהנים הוא עיקר תורה ומצות בחי' יעקב. והם ג' קדושות. ובמדבר הוא ה' צבאות בחי' משה ואהרן כמ"ש תפקדו לצבאותם אתה ואהרן. ואיתא כי במדבר הוא ג' ספרים ויהי בנסוע ובנוחה הוא בחי' יוסף הצדיק רמז לדבר כי ארונו של יוסף הלך ביחד עם ארון ה'. וזהו כולל בחי' צבאות לכן במדבר כולל ג' בחי' הנ"ל. והם ההולכים בכל מקום לתקן כל התקונים ולהמשיך הקדושה בעולמות התחתונים ולנצח כל הסט"א והכל בכחו של יוסף הצדיק. כמ"ש אחוזי חרב כו' איש חרבו על ירכו כו'. וז"ש במד' נרננה בישועתך כו' כי כל מלחמותיהם הי' לשם שמים כנ"ל. ומזמור יענך כו' נתקן על מלחמת ה'. בשם אלקינו נדגול. שחל עליהם שמו ית' אות הוא בצבא שלו ולכן כתיב באותות כו' שקבלו רשימה וחיות אלקות. ולכן כתיב אלה הפקודים ויהיו כו' פקודי בני ישראל כו'. ויהיו ב' פעמים שקיבלו הוי' חדשה בהתאספותם לשמו ית':
2
ג׳בפסוק מנגד סביב לאהל מועד יחנו. ובמד' רחוק מיל ילפינן מהגר ותשב כו' מנגד הרחק וכתיב ביהושע הרחק כאלפים כו'. והלוים היו קרובים אל אהל מועד. ואיתא במד' בני לוי שקירבו עצמם לי כו' ע"ש. הענין הוא דכתיב שלום שלום לרחוק ולקרוב. דיש זוכין אל השלימות ע"י קרבות ויש על ידי רחקות ולא עוד אלא שמקודם כתיב לרחוק. ואיזהו חכם המכיר את מקומו. ולכן כתיב ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה שכל אחד הכיר את מקומו. ומב' המדריגות נעשה השלום והשרה הקב"ה השכינה ביניהם. ובנ"י מעולם כן דרכן כמ"ש ויעמדו מרחוק. וכ' קרב אתה ושמע. והלוים כתיב מי לה' כו' ויאספו אליו כו' שמדתם הי' הקירבות והקב"ה נתן מקום לכולם כפי מדתם. וכ' אשרי תבחר ותקרב א"כ יש אפילו ברחוקים בחירה. אבל יש פרטים שזוכין להתקרב ובנ"י לא נתקנאו בלוים. והלוים מסרו כל כחם אל הציבור. ומכל זה נעשה השלימות כמו במלאכי עליון שאין בהם (לא) קנאה ותחרות. ובהגר כתיב ותשב כו' מנגד הרחק כמטחוי קשת כו'. ותשא כו' קולה ותבך. כי יש תפלה מרחוק כדאיתא בגמ' בחרבי זו תפלה ובקשתי זו בקשה. וזהו כמטחוי קשת כמגיד בקשתא. ויעקב אבינו היו לו ב' אלו הכחות. והם בחי' יוסף ויהודה. וע"ש במד' גבי הגר שמסמיך תפלת דוד המע"ה לתפלת הגר. והלוים היו בחי' חרבי בכח מרע"ה כמ"ש שימו איש חרבו כו'. ובנ"י היו בחי' בקשה מרחוק. וכן ביהושע:
3