שפת אמת, במדבר, במדבר כ׳Sefat Emet, Numbers, Bamidbar 20
א׳תר"נ
1
ב׳בענין המנוין לגלגלותם. דכתיב לתבונתו אין מספר. פי' דאיתא בזוה"ק נודע בשערים בעלה כל חד לפום שעורין דלבא. ולכל איש ישראל נמצא ידיעה ובינה מיוחדת להיות נודע גדולתו של הקב"ה כפום דרגא דילי' מה שא"י להתוודע לאחר. וז"ש במשנה להגיד גדולתו של יוצר בראשית שכולם נטבעו בחותמו של אדם הראשון ואין פרצופיהן דומין זה לזה. ובמד' פינחס כשם שאין פרצופיהן דומה כך אין דעתו של זה כדעתו של זה. וכ"א מתפעל באיזה בחינה אחרת וזה לתבונתו אין מספר. ובזה המנין ניתן לכ"א דעת ומוחין השייכין אליו וזה לגלגלותם לבית אבותם. כי האבות כוללין הדיעות של הבנים רק שהי' בכלל ואח"כ מתפשטין לפרטים. וז"ש במדרש אשא דעי למרחוק:
2
ג׳בענין הדגלים באותות לבית אבותם. דכ' חז"ל צבאות אות הוא בצבא שלו א"כ צריך להיות רשימה ניכר בכל עובד השי"ת. ובודאי בפנימיות יש אות לכל איש ישראל. ובנ"י נתאוו לדגלים כמלאכי השרת שהם נכרים בדגליהם. דידוע כי התורה היא פנימיות הכל והיא מדריגה המיוחדת לבנ"י. אבל מדריגת המלאכים הוא בחי' חיצוניות. ובאמת האבות הן הן המרכבה כמו מלאכים ממש והם תקנו החיצוניות ההנהגה שהי' קודם קבלת התורה. וז"ש בפ' וארא כו' באל שדי כו' וגם הקימותי כו' שנחלת א"י הוא בחי' האבות תיקון הארץ והוא בהתגלות וארא. אבל מדריגת מרע"ה הוא הנהגה פנימיות דרך התורה. וכאן במדבר זכו בנ"י בב' אלו התקונים. כמ"ש במדרש יסובבנהו יבוננהו. וב' אלו נרמזין בפסוק ואשים דברי בפיך. דרך התורה לנטוע שמים. ובצל ידי כסיתיך הוא ליסוד ארץ בחיצוניות ולכן צריך הגנה. ולכן הוצרכנו בעבור זה להיות בארץ מצרים בגלות. וזה הי' התשובה שהשיב השי"ת למרע"ה על מאמר למה הרעותה לעם הזה כמ"ש במ"א:
3
ד׳בענין פדיון הלוים לבכורים. ומצינו במד' כל מקום שנא' לי קיים לעולם. וכ' בבכורים לי יהיו. וא"כ האיך ניטל מהם הקדושה. ולכן נראה כי נשאר קדושת בכור שהרי בקדשים הדין הוא ותמורתו יהי' קודש. רק שהבכורים ע"י החטא ניטל מהם הכח ולא היו יכולין להשלים פעולתם ושיתף השי"ת להם במעשה הלוים. אבל שניהם הוצרכו זה לזה והבכור הוא המתחיל והלוי הוא הגומר שע"י הבכורים התחיל הקדושה שהשי"ת הקדיש אותם אליו. ומזה בא אח"כ ההשלמה ביד הלוים כנ"ל:
4