שפת אמת, במדבר, במדבר י״טSefat Emet, Numbers, Bamidbar 19
א׳תרמ"ט
1
ב׳במדרש שאו את ראש כשם שיש לי תלוי ראש על כל באי עולם כדכתיב לך ה' הגדולה כו'. הענין הוא דיש ב' הנהגות שהקב"ה מנהיג העולם בדרך הטבע והם ימי הבנין הגדולה והגבורה והם ששת ימי המעשה. והמתנשא לכל לראש הוא הנהגה שלמעלה מדרך הטבע והוא ראש ושורש לכל הנהגה התחתונה [ורמזו בגמ' אפילו ריש גרגותא משמיא מוקמי פי' בכל ראש יש לו קצת שורש בתלת רישין עלאין] והנהגה זו היא מיוחדת לבנ"י והוא בחי' השבת שמעלה הכל אל השורש והראשית. דכ' אתה עשית כו' השמים כו' הימים כו' ואתה מחיה את כולם. עשית הוא ששת ימי המעשה. מחי' את כולם הוא ביום השבת כי כל ימי המעשה הם נעשין כלי אחת לקבל החיות בש"ק. לכן הוא תכלית שמים וארץ כדכ' ויכולו כו' שנעשין כלי. ולכן יש בש"ק נשמה יתירה שהיא החיות מאת חי החיים. אכן אין מי שיוכל לקבל זאת ההארה רק בנ"י שניתן להם השבת. לכן הרשעים בחייהם קרויים מתים. כי החיות אינו נמצא בטבע. רק בש"ק מתקיים ואתה מחי' את כולם. חי הוא שלם כמ"ש בגמ' ותוס' ברכות נ"א. וזאת החיות הוא אל הכלל כדכתיב את כולם. וכ"כ המתנשא לכל לראש ואין לרשעים חלק בזה ולכן נק' מתים. ובני ישראל נא' ועמך כולם צדיקים ודבקים בחיים כדכתיב בן איש חי. והשבת ניתן לבנ"י במתנה כדכ' מתנה טובה יש לי כו'. כי הנה בנ"י נבראו לתקן כל הטבע. ויש דברים שא"א לתקנם בדרך הטבע רק ע"י שלעתים יש התגלות מלמעלה מן הטבע כמו בשבתות ויו"ט. וז"ש והי' במקום אשר יאמר כו' לא עמי אתם יאמר כו' בני אל חי. פי' במקום שא"י לתקן בבחי' עבד יהי' התיקון בבחי' בנים. והוא פתיחת השער שלמעלה מן הטבע בשורש חי החיים כמ"ש במ"א:
2