שפת אמת, במדבר, חקת א׳Sefat Emet, Numbers, Chukat 1
א׳תרל"א
1
ב׳ב"ה פ' חקת
2
ג׳בזוה"ק פי' חקת התורה ולפעמים כתיב וזאת התורה. ופי' שחקת היא תורה שבע"פ שגוף התורה למעלה מהשגת אדם. וכתיב אשר שם לפני בני ישראל. וחקת החקיקה בלב האדם ובמעשיו. וכן שמעתי מאא"ז מו"ר ז"ל פי' במחוקק כו' שדברי תורה נחקקים בגוף האדם. וזה ענין תורה שבע"פ להמשיך הארת התורה לכל מעשה בפרטות. כי בודאי בכל דבר יש הארה מהתורה שהרי באורייתא ברא קוב"ה עלמא. רק שנגנז ואינו ניכר וצריכין למצוא הארת התורה הגנוזה במ"ב. ופי' חקת כמ"ש עשה תורתך קבע. הפי' להיות נקבע בגוף האדם ידיעת התורה כיתד שלא תמוט. ואיתא בגמ' חסידים ראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן עראי זה וזה נתקיימו בידן. נראה הפי' שגם בכל מלאכה שעשו הי' העיקר הלימוד שמכל דבר יש לאדם ללמוד רצון השי"ת ומי שעושה הכל לשם שמים בדביקות יוכל למצוא הארת התורה כנ"ל. וז"ש תורתן כי היגיעה במעשה גשמיי להיות עפ"י התורה נק' תורת האדם כמ"ש רש"י תהלים א' משעמל בה נקראת תורתו כו'. וז"ש שהי' הקביעות ועיקר מעשיהן בחי' תורתן וגוף המלאכה הי' עראי וטפל כנ"ל. וממילא נמשך גם הגשמיות אחר השורש וכמ"ש ז"ל שהצדיקים מקיימין העולם שנברא בעשרה מאמרות שמביאין כח השורש לתוך ההעלם כמ"ש במ"א. וכתיב החכם עיניו בראשו ג"כ הפי' כנ"ל שמתדבק תמיד בשורש וכח הראשית וההתחלה של כל דבר והוא כח חיות השי"ת כנ"ל. וכ"כ שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה. שבכל דבר אף שנראה מרוחק ומתנגד להקדושה אעפ"כ באמת כח והחיות רק מהשי"ת וז"ש במד' מי יתן טהור מטמא כו' יחידו של עולם כי ע"י הביטול להשורש יוכל לטהר עצמו אף שנטמא. וזה ע"י תשובה שרוצה לחזור לשורשו ומתיישב מאין באתי ומברר אצלו שכל החיות מהשי"ת ומבטל עצמו להשורש עי"ז נדחה כל הטומאה כנ"ל. וז"ש מי ברא אלה אף שנראה נפרד ומתפשט לעניני עוה"ז וגשמיות. עכ"ז באמת מי ברא אלה. ג"כ רק מהשי"ת ויחידתו רק שכן רצונו שיהי' נסתר כנ"ל:
3
ד׳ברש"י ז"ל גבוה שנתגאה וחטא ישפיל עצמו כו'. ולמה יתכפר החטא ע"י שמשפיל עצמו בלבד. אך כי ודאי עיקר החטא מגיאות שמסלק מלכות שמים ממנו שאם הי' ברור לאדם שכל החיות מהשי"ת וכגרזן ביד החוצב לא הי' מציאות לחטוא ולכך המתגאה כעע"ז. וע"י שבא לבחי' השפלות כנ"ל שמכיר האמת ממילא נמחק החטא כי בלי תשובה כראוי לא יוכל להשפיל עצמו כנ"ל. והכנעה זו היא היראה שקודמת לכל. ובגמ' יראת ה' כו' אוצרו אין כו'. משל העלה חיטים ולא עירב קב חומטין מוטב שלא העלה כו' מערב אדם קב חומטין ואינו חושש ע"ש שבת פ"ב. כי קיום כל דבר מצוה צריך להיות ע"י יראה שיהי' מעורב חיות השי"ת במעשה המצוה ועי"ז יעשנו כראוי. וכמו שאינו אונאה מה שחסר תבואה במקום הקב ע"י שעי"ז מעמיד החיטים כן בכל מצוה אף שע"י הישוב הדעת תוך המעשה ממש שיהי' ביראה אף שיתבטל מעט מגוף המעשה אינו חשש כי היראה מקיים כל המעשה כנ"ל. וזה נצרך לידע. וז"ש א' הממעיט כו' שיכוון לשמים כנ"ל:
4
