שפת אמת, במדבר, חקת כ״הSefat Emet, Numbers, Chukat 25
א׳תרנ"ט
1
ב׳במדרש אמרתי אחכמה כו'. שלא הי' יכול לעמוד על פרשת פרה ע"ש. דהנה עיקר תכלית החכמה לבוא ליראת ה' כמ"ש הן יראת ה' היא חכמה כי החכם באמת רואה ומבין השגחת הבורא ית' והנהגתו את כל העולם וחל עליו יראת ה' כמ"ש במד' ויתן אלקים חכמה לשלמה כו' כחול כמו שהחול גדר לים כן החכמה גדורה לשלמה שמנעתו מן החטא א"כ ע"י החכמה באין אל הביטול אליו ית"ש. וזה הביטול הוא שורש הטהרה כמ"ש מי יתן טהור מטמא לא אחד. ועכ"ז מכח חכמת הטבע והאנושי אי אפשר לבוא לאחדות האמת שהוא מוטבע בטבע ולכן ע"י חכמת שלמה עדיין ביטול זה אינו בא לאחדות רק ע"י חכמת אלקים בכח התורה ז"ש זאת חקת התורה שהחכמה והביטול שבא בכח התורה מביא אל אחדות האמיתי וזוכין לטהרה. וזהו הרמז ולקחו מעפר כו' ונתן עליו מים חיים. שהביטול שהוא בכח מים חיים שהוא התורה בזה באין אל הטהרה והוא יראת ה' לחיים:
2
ג׳בפסוק ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו עפ"י המד' בפ' וירא ויפקח כו' ותרא באר מים מכאן שהכל בחזקת סומין עד שהקב"ה מאיר עיניהם. ופי' מו"ז ז"ל כי לעולם כל הנצרך לכל ברי' מוכן בכל מקום ובכל עת רק שנסתר מעין הגשמי וכשהקב"ה מאיר עיניו רואה שהכל לפניו. וכמו כן הכא הי' רצונו ית' שיפקחו עיני בני ישראל ויראו כי המים מוכן בסלע. ויובן עפ"י מאמרם ז"ל כי פי הבאר נברא בע"ש ביה"ש ובמ"א כתבתי על פסוק וירא אלקים כו' כל אשר עשה והנה טוב מאוד שהוא על עשרה דברים שנבראו בע"ש ביה"ש ע"ש. [*עי' בתרגום יונתן פרשת ויכולו] נראה מזה כי אלו עשרה דברים הם כלל עשרה מאמרות שנמצא בכל הבריאה ענין פרט וכלל. כענין שאמרו במאמר אחד הי' יכול להבראות. וכשזוכין לגילוי עינים באין לזה הכלל שהוא בחי' האחדות ולכן נתצמצמו כל בנ"י במקום אחד על פני הסלע שהוא בחי' האחדות כנ"ל. והיו רואין שהכל נמצא לפניהם. אך ע"י המריבה לא זכו לזה ויש רמז לפי' זה בילקוט ע"פ יען לא האמנתם הי' לכם ללמוד ק"ו מה להגר פתחתי באר מים ע"ש:
3
ד׳בפסוק אז ישיר כו' על באר ענו לה. בילקוט איתא כשהבן קטן א"י לזמר בפ"ע לכן ישיר משה והם אחריו וכשנתגדלו מ' שנה במדבר שרו בפ"ע השירה ע"ש. כי בחי' שירת הבאר הוא בחי' תורה שבע"פ שאחר מ' שנה זכו בקנין התורה ונעשו מעצמותם בני תורה וז"ש במד' מ"ח פעמים באר כתיב בתורה נגד מ"ח דברים שהתורה נקנית בהם וכתבתי במ"א פי' הענין להות נעשין בעצם בני תורה להוציא מילין מפיהם כמ"ש וחיי עולם נטע בתוכינו. דכתי' עלי באר ענו הוא כענין שאמרו חז"ל וידבר אלקים כו' הדברים האלה לאמר שהיו עונין על הן הן כו' כי בעשרת הדיברות שדיבר השי"ת עם בנ"י נטע כח אלקית בלבות בנ"י קבוע בנפשות בנ"י וכפי התיקון שאדם מתקן עצמו מתעורר זה הכח בנפשו. כמ"ש אנכי בעלתי בכם פי' אנכי דעשרת הדברות. רמז לדבר 'באר 'ענו 'לה ר"ת בעל שנתקדשו אליו בעשרת הדברות. וזהו העדות של בנ"י כמ"ש ענה בי הוי סהיד עלי. פיהם של בנ"י בתורה הוא העדות. וכן איתא בזוה"ק באר הוא עדות כמ"ש תהי' לי לעדה כי חפרתי את הבאר ע"ש בזוה"ק פ' וילך:
4