שפת אמת, במדבר, קרח י״בSefat Emet, Numbers, Korach 12
א׳תרמ"ו
1
ב׳במדרש אח נפשע מקרית עוז כו' דכתיב ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום והם ב' מתנות שנתן הקב"ה לנו והיינו משה רבינו ע"ה ואהרן הכהן. דמרע"ה הוא שר התורה שנקרא' עוז. ואהרן אוהב שלום ורודף שלום כו'. והענין הוא דאיתא אין כלי מחזיק ברכה אלא שלום. ופי' השלימות הוא כשיש חיבור ודביקות לתחתונים בשורש העליון כי החלק שלמטה הוא פלגא. ולכן בש"ק שנק' שלום שיש נשמה יתירה הוא כלי מחזיק ברכה לכן כתיב וישבות ויברך ויקדש. בחי' יחוד ברכה וקדושה. שע"י היחוד ודביקות בשורש נק' שלום וזאת הוא בחי' אהרן ע"ה המקרב התחתונים לעליונים ע"י עבודת המקדש שהוא ענין הקרבנות ועי"ז מקרבן לתורה ממש. דכתיב נר מצוה ותורה אור. כי המעשה הוא תיקון הנפשות להיות כלי מוכן לקבל אור תורה וזה שורש התרי"ג פקודין כמ"ש בפ' בהעלותך. וזה י"ל שורש מצות נרות וקטורת בכל יום נ"ר רמ"ח מ"ע בדחילו ורחימו כדאיתא בזוה"ק. וקטורת רמז לשס"ה גידין ולכן רמזו חז"ל שהי' בו שס"ה מנים נגד ימות החמה והוא נגד שס"ה מל"ת שקטרת לשון קשר לעכב מלנטות במקום האסור. ואין להאריך עתה בזה. אבל הכלל כי עבודת הכהן הוא תיקון התרי"ג איברים וגידין להיות כלי מוכן לקבל התורה. והקב"ה וב"ש הכין לנו הסדר להיות מוכנים לקבל התורה. ולכן במשכן התכלית הי' ונועדתי לך שם כו'. וכן במקדש הי' לשכת הגזית שמשם תצא תורה כדכתיב כי מציון תצא תורה. ונקרא כל הסדר קרית עוז. ובזה פגם קרח אם כי הי' חכם בתורה. אבל החכמה בלבד לא מהני מידי:
2
ג׳וזה היה העדות במטה אהרן שפרח והוציא ציץ כו' להודיע שהוא מעלה הכל אל השורש. ונראה מדצוה הקב"ה להיות מונח לעולם לפני העדות שהכנת אהרן הי' לדורות עולם. וגם עתה מאיר לנו עבודת אהרן כמו שאור תורה של מרע"ה הוא לדורות כן בחי' אהרן. ואא"ז ז"ל אמר כי בש"ק שיש הארה ממקום הגנוז מאיר לנו הנר המערבי ע"ש בפ' בהעלותך. כן יתכן לומר גם על מטה אהרן שג"כ נגנז עם המשכן. ושבת קודש הוא יום המוכן לדביקות בשורש כנ"ל. לכן בשבת ניתנה תורה שנעשו כלים לקבל התורה כמ"ש לעיל. וגם כחו של אהרן מסייע לנו כנ"ל. וכתיב לאות כו' משמע שבנ"י הרגישו כל אחד הדביקות בכחו של אהרן ע"י המטה שמונח לפני העדות:
3
ד׳בפסוק ברית מלח עולם. פרש"י מספרי שברי' ומבריא אחרים כו'. שזאת המתנה שנתן השי"ת לאהרן להיות מדבק כל בנ"י אליו כמ"ש ומקרבן לתורה. דכתיב עבודת מתנה אתן את כהונתכם. פי' בס' תניא שהוא בחי' האהבה להשי"ת שזוכין רק במתנה ע"ש פ"ד. וע"ז כתיב עזה כמות אהבה כו' אם יתן איש את כל הון ביתו כו' וזה נתקיים בקרח שרצה לבוא למדריגת אהרן כמו שדרשו עליו חז"ל בוטח בעשרו כו' יפול. ואין לפרש שעשה קרח הכסף לפסל להיות בטוח על כסף וזהב. אך הוא בחי' בכל מאודך. שבודאי נתן כל העושר לזכות על ידו לעבודת המקדש רק שאין יכולין לזכות לזה רק במתנה. וזה הרמז בפסוק אל יתהלל כו' גבור כו' עשיר כו'. וכולם הם מדריגות שיכולין לזכות ע"י הגבורה כבישת היצר וע"י החכמה וע"י בכל מאודך. אבל העיקר הוא מי שיש לו דביקות בעצם והוא מתנה מהשי"ת השכל וידוע אותי. ובודאי קרח הי' עובד ה' ורמז העושר כדכתי' מצפון זהב יאתה כדאיתא בספרים ענין עבודת הלוים. אבל הכהן הוא בחי' אהבת ה' והקב"ה נתן בחי' זו במתנה לבני ישראל כמ"ש אוהבם נדבה. ונמצא מזה בכל איש ישראל רק אהרן הי' האהבה שבכלל ישראל. וע"י שהיה כן מדתו כמ"ש אוהב את הבריות ומקרבן לתורה כדדרשו חז"ל בפסוק ואהבת את ה' להיות שם שמים מתאהב על ידך ואהרן בחר לו זה הדרך וזכה בו להיות כלי מוכן בעבור כל בנ"י. וע"ז מבקשין ואהבתך אל תסיר ממנו כו'. שא"י לבוא לזה רק בכח המתנה כנ"ל. ולכן נתנו בנ"י תרומה לכהן ובכח זה נתדבקו בשורש כמ"ש איש אשר יתן לכהן לו יהי' כפי התחברות שהי' להם לכהנים זכו במדתם. ואיתא במשנה כל שמעשיו מרובין מחכמתו דומה לאילן ששרשיו מרובין כו'. וזה היה החילוק בין אהרן לקרח אם כי חכם גדול הי'. אבל אהרן הי' כל מעשיו בדביקות בשורש העליון. ואיך יתכן להיות מעשיו מרובין מחכמתו רק מי שזוכה לסייעתא דשמיא בחי' אהבת חסד כנ"ל. ואז כל הרוחות אין מזיזין אותו:
4