שפת אמת, במדבר, קרח כ״זSefat Emet, Numbers, Korach 27
א׳תרס"ב
1
ב׳איתא במשנה כל מחלוקת שאינה לש"ש אין סופה להתקיים זו מחלוקת קרח וכל עדתו. כי מחלוקת היא מדה קשה ובא מצד מדה"ד ולכן כל שאינה לשם שמים ממש אינה מתקיים. הגם דגבי תורה ומצות אמרו מתוך שלא לשמה בא לשמה. אבל מחלוקת צריך להיות רק לשם שמים. ובאמת גם בכנסי' אמרו כשאינה לשם שמים אין סופה להתקיים זה מטעם אחר כי עוה"ז עלמא דפרודא כולו קטטה לכן עוה"ז מתנגד להאחדות ולכן כל שאינה לש"ש א"י להתקיים בעוה"ז. והנה באמת צריך האדם להשתמש בב' הבחי' מחלוקת וכנסי' והוא בחי' סור מרע להלחם עם הסט"א. ועשה טוב הוא בחי' התקשרות באחדות. וב' אלו בחי' ימי המעשה והשבת. וגם זה אמת כפי המחלוקת בימי המעשה כך זוכין אח"כ אל השבת כמ"ש והב בסופה אהבה בסופה. והנה בקרח הי' שני הבחי' דכתיב ויקח הוא המחלוקת וכתיב ויקהל עליהם קרח. ושניהם לא הי' לש"ש ולא נתקיימו ועל ב' אלו אמר בסודם אל תבוא נפשי בקהלם אל תחד כו'. כי הנה יעקב דכתיב בי' אמת ליעקב. אמת כולל ב' הבחי'. בחי' אאע"ה הי' לקרב הכל. ובחי' יצחק המחלוקת כמ"ש ויריבו רועי גרר כו'. ויעקב כולל שניהם. וכמו כן מרע"ה שר התורה. והתורה יש בה בחי' מ"ע ומל"ת ואם הי' קרח מבטל עצמו למרע"ה הי' לו עלי' ותיקון:
2