שפת אמת, במדבר, מטות א׳Sefat Emet, Numbers, Matot 1
א׳תרל"א
1
ב׳ב"ה מטות בקיצור
2
ג׳במדרש ונשבעת כו' אם יש בך מדות הללו כאותן שנקראו יראי ה' כו' האיך אפשר להדבק בשכינה כו' ע"ש. פי' שנקראו שמם על היראה ע"כ שהיראה עיקר פנימיותם שאין בהם מקום בלי יראתו ית'. א"כ גם דבר רשות שלהם מצוה הוא. וז"ש יהיו בך כל המדות כו' בך דייקא לא בדרך ידיעה חיצונית רק להיות כל מעשה בהתקשרות חיות פנימיות מהשי"ת. וזהו עיקר פי' יראה פנימיות. וז"ש ובו תדבק שאין הפי' ע"י פרישות. כי מצד עצם הפרישות הלא אש אוכלה כו'. רק ע"י שיהי' כל מעשה גשמיות ג"כ רק לשם שמים. זהו ההתקרבות אליו ית'. וז"ש אל ראשי המטות ג"כ הפי' שמטין הכל להפנימיות שמקרבין כל דבר לשורשו. וכן בפשיטות האבות הם שורש והתחלה והשבטים ההתפשטות וראשי המטות הם שמחברין כלל ישראל בשורש הי"ב שבטים שדבקין בההתחלה כנ"ל. ושבועה ונדר הוא הסכמה ברצון האדם כנודע וזה לא צריך להיות רק לדבר מצוה. אבל מי שאין דברי רשות שלו לשם שמים בלבד אין לעשותו בהסכם וכוונה פנימיות רק עפ"י ההכרח:
3
ד׳במדרש ומקנה רב כו' ג' מתנות כו' בזמן שבאין בכח התורה והם מתנת שמים כו' חוטפין לעצמם כו'. אף כי הכל מהשי"ת. מ"מ לפי הידיעה שיודע האדם היטב שכל אשר לו מהשי"ת. כמו כן נתגלה אצלו הפנימיות חיות מהשי"ת. וכן להיפוך שחוטף לעצמו שחושב כחו ועוצם ידי כו' עי"ז נסתר באמת כח השי"ת שצפון בכל דבר:
4
