שפת אמת, במדבר, נשא י״זSefat Emet, Numbers, Nasso 17

א׳תרנ"ב
1
ב׳במדרש וישלחו מן המחנה. הגו סיגים מכסף כו' במתן תורה נתרפאו דכתיב וכל העם רואים כו' ויתיצבו כו' ע"ש. כי כל בירור הפסולת מתערובות טוב ורע הוא בכח התורה כמ"ש בפ' בראשית במד' ויכלו שכל זמן שלא נעקר תהו ובהו לא נראית בריאות שמים וארץ ובששי ויכולו שנעשו כלי ע"ש. ופרשנו שם שע"ז אמרו בגמ' יום הששי תנאי התנה הקב"ה אם מקבלים התורה ואם לאו אני מחזיר לתהו ובהו כו'. היינו שזהו בירור הפסולת הוא בכח התורה ובנ"י הם כלים בכח התורה לברר טוב מרע ולכן נצטוו וישלחו מן המחנה כי בכח בנ"י לברר ולהסר הסיגים. והרמז במד' מנין דכתיב רואים נשמע ויתיצבו פי' שמזה בא הרפואה [* ע"י] ההכנה שמכינים האיברים לתורת ה'. הם מתרפאין. העינים לראות והאוזן לשמוע כו'. גם פי' הגו סיגים מכסף הוא לברר הרצון והתשוקה להיות רק לשמים וזה הרצון מיוחד רק לבנ"י כדאיתא במד' שוקיו עמודי שש זה העולם שנשתוקק הקב"ה נבראותו שנאמר ועלי תשוקתו. וזה העדות שניתן השבת לבנ"י שהוא תכלית שמים וארץ. ונכן אומרים ורצה בנו ושבת קדשו כו' הנחילנו שזה הרצון שנגמר בכניסת שבת כמ"ש ויכולו השמים כו' זה מיוחד רק לבנ"י. אכן פי' ועלי תשוקתו הוא בב' אופנים אחד שכל רצונו ית' בבריאת עולם בעבור בנ"י ז"ש ורצה בנו. וג"כ הפי' שעלי מוטל לעורר האהבה ורצון אבי שבשמים. כמ"ש בספרים שבנ"י עושין רצונו של מקום. שבכח מעשיהם נעשה עת רצון למעלה. וע"ז מבקשים רצה נא במנוחתינו פי' שיתרצה בנו ויהי' לפניו רצון ואהבה ע"י מנוחתינו ביום השבת כנ"ל:
2
ג׳בענין ברכת כהנים. הג' ברכות הם בחי' ג' אבות. ועמ"ש בפ' תולדות כי יש ג' ברכות בכל מכל כל. ופרשנו שם כי מכל הוא ברכה נפרדת. בכל הוא דבוק יותר בשורש. כל הוא שורש מקור הברכה עצמו. והם בחי' נפש רוח נשמה. והנה יברכך הוא בחי' יצחק ז"ש רש"י ואברכך בממון שהיא ברכה נפרדת קצת. ושם כתיב ואברכך ז"ש אלקי יצחק ע"ש. והתחיל בברכה זו כי שורש הברכות נמסרו ביד יצחק ולכן כתיב כאן וישמרך שצריך שמירה שלא יהי' לעשו אחיזה בזה. ומה"ט ברכת יצחק אינה דבוקה כ"כ בשורש מצד חלק עשו. יאר פניו הוא הארה מן השורש בחי' אברהם בכל. ישא הוא בחי' נשמה מדתו של יעקב איש תם. שלים. ועיקר ברכת כהנים להיות בנ"י מוכנים לקבל הברכה כמ"ש ושמו את שמי כו' כי כביכול הקב"ה מוכן תמיד לברך את בני ישראל כמ"ש טוב בעיני ה' לברך את ישראל רק שיהיו כלים לקבל הברכה ולכן היא בנשיאות כפים לרמוז שהם מוכנים לקבל הברכה כמ"ש שאו ידיכם קודש. ובביהמ"ק היו מתעלין ביותר אל השורש כמ"ש במשנה במקדש היו הכהנים נושאים כפיהם למעלה מראשיהן כו'. וג' ברכות הנ"ל הם ג' דרגות להעלות הגוף לנר"נ כמ"ש:
3