שפת אמת, במדבר, נשא ד׳Sefat Emet, Numbers, Nasso 4
א׳תרל"ו
1
ב׳במדרש ע"פ וישלחו כו' כל צרוע כו' הגו סיגים מכסף ויצא לצורף כלי כ"ז שהפסולת בכסף אינו מראה יפיו כו'. ויתבאר עפ"י המדרש בפסוק איש כי יפליא כו' שוקיו עמודי שש שוקיו זה העולם שנשתוקק הקב"ה לבראתו כו' ויכולו כו' כלתה נפשי כו'. פי' כי עיקר קיום העולם זאת התשוקה שיש להנבראי' להתדבק בבוראם. אך יש בעוה"ז תשוקות אחרים מסט"א ולכן אין הכסיפה והתשוקה מראה יפיו. ובבוא יום ש"ק (מתבערין) [* מתעברין] מיני' כל סט"א כמו שכתבו חז"ל גם ע"ה אימת שבת עליו ולכן מתברר בש"ק זאת התשוקה והוא קיום העולם. וישלחו מן המחנה כו' הוא ג"כ מה שניתן רשות לכל איש ישראל שיכול לברר ולהשליך כל הפסולת כנ"ל:
2
ג׳במדרש יקרה היא מפנינים מכ"ג שנכנס לפני ולפנים ומבכור שנקרא ראשית כמ"ש לפנים בישראל כו'. פי' שהתורה יש בה שלימות הכל לתקן אף מה שבחוץ כמ"ש ברחובות במקום שמרחיבין אותה ויורדת למקום נמוך. והיא יקרה מהפנימיות ומהראשית. שהיא מתקנת החיצוניות להתקרב להפנימיות. ותחתונים להעלותן לראשית הכל. לכן נאמר תורת ה' תמימה שכוללת הכל לכן משיבת נפש כמ"ש במד' שיצאה נשמתן של ישראל ותורה אמרה כלום יש מלך כו' והורג אנשי ביתו כו'. פי' שזה שלימות התורה להמשיך בחי' התחתונות להראשית:
3
ד׳באבות שמאי אומר עשה תורתך קבע אמור מעט ועשה הרבה. פי' עפ"י המשנה כל שמעשיו מרובין מחכמתו חכמתו מתקיימת. וזה נוהג אף בכל פרט לימוד שיהי' בו מעשה יותר מחכמה. וע"ז נאמר אמור מעט ועשה הרבה שיהי' בו תיקון הנפש בעסקו בתורה יותר מגוף הלימוד. וז"ש עשה תורתך קבע שבהביאו התורה לידי מעשה נק' קבע כמ"ש שדומה לאילן ששרשיו מרובין כו' ואז נקרא תורתך כמ"ש רש"י בתהלים משעמל בה נק' תורתו כו'. וזהו פי' אשר דיבר ה' נעשה להביא דברי תורה לבחי' עשי'. גם פי' מעשה התבטלות הגוף להשתעבד להתורה מלשון גט מעושה. שכל המעשים הנוגעין לגוף צריכין עבודה לעשותם בטוב לכן תיקון עולם העשי' חביב לפני הקב"ה [וע"ז נאמר עולת תמיד העשוי' בהר סיני שאז בא התורה לבחי' המעשה] והבן:
4