שפת אמת, במדבר, פנחס כ״וSefat Emet, Numbers, Pinchas 26
א׳תרנ"ט
1
ב׳הנני נותן לו את בריתי שלום. במד' גדול השלום שניתן לפינחס. כי שלום הוא אחד מדברים שנקראו מתנה כמ"ש במד' בחוקתי. כי בעוה"ז חסר השלימות כמ"ש במד' שלום אמר אל יברא דכולא קטטה. אך כ' מי הקדימני ואשלם שע"י מסירת נפש נותן הקב"ה השלימות שהיא מתנה מעולם העליון. וכן שבת נק' שלום והיא מתנה טובה כמ"ש פורס סוכת שלום עלינו כי בכל ימי המעשה נברא דבר מיוחד וכמו כן כל הברואים יש בכל אחד ענין מיוחד לא ראי זה כראי זו ולכן נחסר השלימות. ושבת הוא כלל כל הבריאה. וכמו כן האדם נברא להיות כולל כל הברואים מראש ועד סוף והוא בחי' השלימות. אבל ע"י החטא הראשון ניטל מאדם כח השורש שלו שהוא כולל הכל. והוא אור הראשון שמאיר מראש העולם עד סופו. ועל פינחס זה אליהו נתקיים מי הקדימני שהרי מצד התורה הבועל ארמית אין בו חיוב מיתה ומ"מ קנאין פוגעין בו. והיא פסיעה למעלה מסדר המיוחד עפ"י התורה. ולכן משה רבינו ע"ה לא חייבו מיתה רק פינחס בקנאתו ומסירת נפשו וזכה אל השלום תחת כל השמים לי הוא פי' שזה בחי' שלום כמ"ש על אליהו מי עלה שמים וירד שהוא למעלה ולמטה. ותחת כל השמים יש לו דביקות בו ית' ואיני נפרד. ובאמת הוא בכח ברית מילה כמ"ש מי יעלה לנו השמימה ר"ת מיל'ה. ופינחס נקרא מלאך הברית ובתיבות השמים לי הוא. מילה. לי הוא תיבת אליהו:
2
ג׳ובמדרש שהיו השבטים מבזין אותו בן פוטי כמ"ש רש"י ובא הכתוב ויחסו אחר אהרן כי הכהונה ניתן לאהרן שהי' המיוחס ביותר מבני ישראל הוא ואלישבע אחות נחשון. ובאמת פינחס לא נמשח מצד שהי' בא מבנות פוטיאל. אך עתה זכה לכהונה. ועליו נתקיים טוב שם משמן טוב שזכה להתקרב בכח מעשיו. ויום המות מיום הולדו כי יצאתה נשמתו כמ"ש במד' ונעשה ברי' חדשה ומי שזוכה לתקן נפשו במעשיו גדול כחו ממי שנולד מיד מתוקן:
3
ד׳בפסוק את קרבני לחמי כו' העשוי' בהר סיני. כי בני ישראל נבראו להמשיך השפע מלמעלה כמ"ש אם שמוע כו' והייתם לי סגולה והם המקרבים כל העולם אל השורש. ובמד' אם ארעב לא אומר לך יש רחמן מוסר מזונותיו לאכזרי כו'. הענין כמ"ש בזוה"ק בפסוק שחת לו לא חייביא עבדו ולא עבדו. השפע הנמשך מלמעלה אינו פוסק. אבל אם אין זוכין אין יכולין לקבלה. ז"ש לחמי לאשי כו' תשמרו שיתמשך השפע למטה ע"י הקרבנות. והנה מרע"ה קודם הסתלקות סידר הקרבנות. שדרך הקרבנות מדריגה למטה מדרך התורה. והוא בחי' לחם מן הארץ, פי' שבא ע"י התעוררות התחתונים כמ"ש במ"א. ואח"כ כשחרב ביהמ"ק אנשי כנה"ג תיקנו תפלות במקום תמידין שהוא מדריגה למטה מהקרבנות. ולעולם בנ"י צריכין למשוך השפע מלמעלה. ויש היכלות ושערים שנפתחים בכח התורה ויש בכח הקרבנות ויש בכח התפלות:
4