ספר חרדים, מצות התשובה א׳Sefer Charedim, The Commandment of Repentance 1
א׳רפואת תעלה לנפש כדבר שנאמר רפאה נפשי כי חטאתי לך:
1
ב׳[כתב] החסיד הקדוש רבינו יונה בספר שערי תשובה עקרי התשובה:
2
ג׳(הראשון) החרטה על מעשיו הרעים לומר מה עשיתי איך לא היה פחד אלהים לנגד עיני ולא יגרתי מפני האף והחימה:
3
ד׳(הב) עזיבת חטא יעזוב רשע דרכו ויגמור בכל לבו שלא יוסיף לשוב בדרך ההוא עד יום מותו:
4
ה׳(הג) היגון הגדול יתחולל ברעיונו ויאנח במרירות לבו נפשו תהיה מרה לו כי הכעיס את מי שבראו וברא השמש והירח והשמים והארץ והכל מעשה ידיו:
5
ו׳(הד) הצער במעשה שנאמר שובו עדי בכל לבבכם בצום ובכי ובמספד:
6
ז׳(הה) הדאגה והפחד והעונש מהעונות שעשה כמה רעה עתידך לבוא עליו ואיך ינצל:
7
ח׳(הו) הבושה הגדולה שיבוש מהמלך ולא ישא פניו שנאמר בושתי וגם נכלמתי בושו והכלמו:
8
ט׳(הז) הכנעת הלב שידע שהממרה על דבר המלך הגדול ודאי נגרע מערכו והוא נתעב ונאלח ויהיה נבזה בעיניו נמאס כמוכה שחין ולא ישיב למגדף לו:
9
י׳(הח) ההכנעה במעשה שתמיד יהיו עיניו שחוח למטה בארץ ודבורו בקול נמוך וידבר רכות ולא קשות:
10
י״א(הט) שבירת התאוה הגשמי יפרוש מן התענוגים ולא יאכל רק לשבוע נפשו וקיום גופו ולא יגש לאשתו רק לקיים מצות פריה ורביה:
11
י״ב(הי) ייטיב פעלו בדבר אשר זדה אם הסתכל בעריות יתנהג בשחוח עינים תמיד יכוין לעסוק בתורת ד׳ באור עיניו בתורה שבכתב רצו רגליו לעבירה ירוץ תמיד לדבר מצוה. לשון שקר מכאן ואילך ידבר אמת ופיו יפתח בחכמה ידים שופכות דם או גזל שהוא שפיכות דמים יפתח ידיו לעני לגר ליתום ולאלמנה ויציל עשוק מיד עושקו לב חורש מחשבות און יטהר ויתבונן בגדולת יוצרו שם מחלוקת בין אדם לחבירו יבקש שלום ורדפהו:
12
י״ג(היא) חיפוש דרכיו שנאמר נחפשה דרכינו וגו׳ כדי שיזכור כל הדברים שחטא כדי שיתודע ויכנע ולא יוסיף לחטוא בהם:
13
י״ד(היב) לחקור גודל כל א׳ מעונותיו אי זה חייב מלקות או כרת או מיתת ב״ד למען יכנע וימרר בבכי וכתיב ראי דרכך בגיא דעי מה עשית:
14
ט״ו(היג) שיהיו אפי׳ העבירות הקלות חמורות בעיניו שאין לו להסתכל קטנות העבירה אלא גדולת חמלך שצוה עליה:
15
ט״ז(היד) הוידוי בפרטות דכתיב והתודה אשר חטא עליה ויש לו להזכיר גם עונות אבותיו דכתיב והתודו את עונם ואת עון אבותם:
16
י״ז(הטו) התפלה שיתפלל לה׳ ויבקש רחמים שימחול לו וימחוק עונותיו שנאמר הרב כבסני מעוני ומחטאתי טהרני:
17
י״ח(הטז) תיקון המעוות ישיב הגזלה אשר גזל או את העושק אשר עשק ופי׳ עושק שהיה חייב ממון לחבירו ומעכב מלפרוע לו וכן אם ציער את חבירו בדברים או הלבין פניו או ספר עליו ל״ה אין לו כפרה עד שיבקש ממנו מחילה:
18
י״ט(היז) לרדוף פעולת החסד והאמת שנאמר בחסד ואמת יכופר עון החסד צדקה וגמילות חסדים והאמת שיחזק ידי אנשי האמת וינשא ראשם ואנשי השקר ישפיל ויקרא תמיד את ה׳ בכל עוז:
19
כ׳(היח) שיהיה חטאתו נגדו תמיד עד יום מותו שנאמר וחטאתי נגדי תמיד:
20
כ״א(היט) עזיבת חטאו אם יזדמן לו אותו החטא יכבוש את יצרו ויברח כמפני חרב מפני יראת אלהיו ואף אם לא יזדמן בעת אומרו בכל נפשך יכוין אפי׳ הוא נוטל את נפשך בשלש עבירות בעבודת אלילים בגלוי עריות ושפיכות דמים שאם יבאו לידו ימסור נפשו ולא יחטא בעבור אהבת המלך יתברך:
21
כ״ב(הכ) להשיב רבים מעון באשר תשיג ידו שנאמר והשיבו מעל כל פשעיכם למדנו כי זה מעיקרי התשובה:
22
כ״ג[ובסוף] הספר כתב הרב ז״ל על מה שאמרו רבותינו ארבעה חלוקי כפרה עבר אדם על מצות עשה ועשה תשובה אינו זז משם עד שמוחלין לו וכן אם הרהר בעבירה ומיד נתחרט ומ״מ בזמן המקדש היה מביא קרבן עולת נדבה להתרצות לפני ה׳ ית׳ ועתה שאין לנו קרבן בעונותינו אם חטא אדם בהרהור הלב או שעבר על מ״ע יקרא פרשת העולה אשר בתחלת ספר ויקרא ובתחלת סדר צו את אהרן כי בקריאת פרשת הקרבן יהיה לבו במקום הקרבת הקרבן כדאמרו כל העוסק בפ׳ עולה כאילו הקריב עולה בפ׳ חטאת כאלו הקריב חטאת כפ׳ אשם כאלו הקריב אשם:
23
כ״ד(ב) עבר על מצות לא תעשה תשובה תולה ויום הכפורים מכפר ויהיה אדם מחכה מתי יבא יום הכפורים לכפר עליו ולכן צונו ית׳ לעשות סעודת ערב יום הכפורים שנשמח כי יכופר עונותינו:
24
כ״ה(ג) עבר אדם על כריתות או מיתות ב״ד תשובה ויום הכפורים תולין ויסורין ממרקין ולהגן עליו מן היסורין ירבה צדקה שנאמר וצדקה תציל ממות וישתדל שיעשו אחרים וכן ישתדל במצות גמילות חסדים לעזור את חבירו בעצתו ובהשתדלותו וידבר על לב העני נחמות ויעסוק במצות ביקור חולים וקבורת מתים ותנחומי אבלים ות״ת כנגד כולם שיעמול בתורה יטרח בה ותדד שנתו מעיניו עליה ויהיה זה הטורח במקום יסורין:
25
כ״ו(ד) מי שיש בידו עון חילול השם תשובה ויום הכפורים ויסורין תולין ומיתה ממרקת ותקנתו במקום חילול השם שיקדש את השם שיהיו מעשיו מתוקים וטובים ויאמרו עליו אשרי שזה ילד אשרי שזה גדל ויאשרוהו כל רואיו ושומעיו ברוך ה׳ הנקדש בצדקה ע״כ:
26