ספר הבחור, המאמר הרביעי ב׳Sefer HaBachur, Fourth Treatise 2
א׳
העקר השני. בביאור שמות נחלי פ"א אל"ף או יו"ד:
1
ב׳א. הנה ידוע כי לא תנוח אות לעולם בראש המלה לכן באים אלה בראש המלה על דרך השלמים, כמו; מן אמר, אומר. ומן אכל, אוכל או אכילה. ונמצאים בתוספת מ"ם בראש, כמו; מאמר, מאכל בנוע האל"ף, וכן באמצע לא תנוח, כמו; מן שאל שאלה או משאל:
2
ג׳ב. ושמות נחי פ"א יו"ד על הרוב הם בתוספת מ"ם או תי"ו בראש, ונקודים בחולם [כמו] מוצא, מושב בקמץ בסוף, גם נמצאים בצרי בסוף, כמו; מועד, מוקש. ודע שאותם שהם בקמץ בלשון יחיד יהיו גם בלשון רבים בקמץ, כמו; מן מושב, מוצא, נאמר; מושבים, מוצאות. אבל אותם שהם בצרי יהיו בלשון רבים בשוא, כמו; מופת, מוקש, מופתים, מוקשים. וכלם בטעם מלרע.
3
ד׳וכבר ידעת תהפכות הקמץ והצרי בסוף, ונמצאים עם התי"ו, כמו; תושב, תושבים, אבל על הרוב אותם שהם עם תי"ו בראשיהם הם עם ה"א הנקבה, כמו; תולדה, תוכחה, וכן מנחי הקצוות תאמר תורה, תודה, מן ירה, ידה, ונמצאים בתי"ו בתחילה ובסוף, כמו; תועלת, תוחלת ומעטים נמצאים עם מ"ם בראש וה"א בסוף, כמו; מועצה, מורשה, והכלל כל שם שתמצא עם מ"ם או תי"ו בראש בנקדות החולם הם מנחי פ"א יו"ד, ושנים יוצאים מן הכלל והבאתי מרך (ויקרא כו לו), במעל ידיהם (נחמיה ח ו), שהם מהכפולים.
4
ה׳ומעטים נמצאים המ"ם בשורק כמו; מוסר, מוצק, גם נמצאים בלי תוספת אות עם ה"א הנקבה, כמו; שנה, עצה, דעה, לדה, ובסמיכות ישוב הצרי לשוא והקמץ לפתח, כמבואר במאמר הראשון בעקר השני, ונמצאים שנים בלי ה"א הנקבה, והם צא תאמר לו (ישעיהו ל כב), בול הרים (איוב מ כ) שרשם יצא יכל:
5