ספר הבחור, המאמר השני י״גSefer HaBachur, Second Treatise 13
א׳העקר השלש עשרה. בביאור קצת מהכללים מהגזרות המורכבות:
1
ב׳א. הנה כבר כתבתי בתחלת המאמר הראשון כי עקרי הגזרות הם ששה, והם אשר בארתי עד הנה, ועתה אבאר שאר הגזרות המורכבות מהששה הנזכרים, ואין צריך להאריך בהן כי כל אחת הולכת על דרך שני הגזרות אשר היא מורכבת מהנה, והמשל משרש נטה שהוא מורכבת מחסרי הפ"א ומנחי הלמ"ד, הנה הנו"ן הולכת על דרך נו"ן של נגש, והה"א הולכת על [דרך] ה"א של גלה, רוצה לומר בכל מקום שתחסר נו"ן של נגש או תנוח ה"א של גלה, תחסר ותנוח, נו"ן וה"א של נטה, חוץ מהצווי שתאמר מן נגש, גש, גשו, בחסרון נו"ן, ולא תוכל לומר מן נטה טה, טו, אלא נטה, נטו, וכן מן גלה תאמר הצווי בבנין פעל גל, צו, בחסרון ה"א, ולא נוכל לומר מן נטה, נט, וכן מן נשא בכל מקום שתנוח אלף של קרא, תנוח אלף של נשא, חוץ במקור תנוע האל"ף בשוא שאת, בשאת וכולי:
2
ג׳דפו"פ: (ב. וגזרת נחי קצוות הם שלש מינים. האחד שפ"א הפעל אל"ף ולמ"ד הפעל ה"א, כמו אבה, אפה, אפה, תאבה, האל"ף הולכת על דרך נחי פ"א אל"ף, כמו אכל, והה"א על דרך נחי למ"ד ה"א, תפנה. והשני שפ"א הפעל יו"ד ולמ"ד הפעל אל"ף כמו; ירא, יראת. והוא בצרי לגזרת פעל, והמקור ירא, או ירא, ועם בכל"ם בירוא, כירוא, לירוא, מירוא. והצווי ירא, יראו את יי, נחי האל"ף כי שורק הוי"ו שייך ברי"ש, והאל"ף נחה להבדילו מלשון ראיה, משום שנאמר כי לא יראני האדם וחי. והעתיד אירא, יירא, תירא, ביו"ד נחי, לרבות תיראנה, באל"ף נחה ובנפעל תהפך לוי"ו נורא, אורא. והשלישית שפ"א הפעל יו"ד ולמ"ד הפעל ה"א כמו; ירא, ירית היו"ד הולכת על דרך נחי פ"א יו"ד ישב, והה"א על דרך נחי למ"ד ה"א גלה, גלית, והמקור כמו ירה, יירה, ועם בכל"ם לירות במו אופל (תהלים יא, ב). והצווי ירה, ירו וכולי, והעתיד אירה, יירה, ובחסרון ה"א איר ייר, תיר, על משקל וייף בגדלו (יחזקאל לא, ז), ותיפי במאד (שם טז, יג) שרשו יפה.)
3
ד׳דפו"מ: [ב. וגזרת נחי קצוות הם של שלש מינים. האחד שפ"א הפעל אל"ף ולמ"ד הפעל ה"א, כמו; אבה, אפה, האל"ף הולכת על דרך נחי פ"א אל"ף והה"א הולכת על דרך נחי למ"ד ה"א. והשני שפ"א הפעל יו"ד ולמ"ד הפעל אל"ף כמו; יצא, יצאת וכולי, והוא בצרי לגזרת פעל.
4
ה׳והשלישית שפ"א הפועל יו"ד ולמ"ד הפועל ה"א כמו; ירה, ירית וכולי, היו"ד הולכת על דרך נחי פ"א יו"ד ישב, והאל"ף הולכת על דרך נחי למד ה"א גלה, גלית, חוץ מהמקור והצווי שהם באים בשלמות פ"א הפעל:
5
ו׳המקור כמו ירא או ירא, ועם בכל"ם בירוא כירוא לירוא מפני דוד (שמואל א יח כט):
6
ז׳והצווי כמו יראו את יי קדושיו (תהלים לד י) נחי האל"ף, כי שורק הוי"ו שייך ברי"ש, והאל"ף נחה להבדילו מלשון ראייה, משום שנאמר כי לא יראני האדם וחי (שמות לג כ), ומן ירה, או ירה יירה, ועם בכל"ם לירות במו אופל:
7
ח׳ג. והכלל כי כל מיני המורכבים (שפיאיהם יו"ד), לא יבאו לעולם בחסרון הפ"א, לא במקור ולא בצווי, חוץ משרש יצא, ונשא, שבאים בחסרון הפ"א, כמו; מן יצא, צאת, בצאת, כצאת וכולי, ומן נשא, שאת, כשאת, בשאת וכו'. שא, שאו וכו'. והעתידים מן ירא, אירא, יירא ביו"ד נחה, ומן ירה, אירה, יירה וכולי. ובחסרון הה"א איר, ייר וכולי, על משקל וייף בגדלו (יחזקאל לא ז):]
8
ט׳ד. וגזרת חסרי הקצוות לא נמצא כי אם בשרש נתן אשר בעוברים תחסר הנו"ן האחרונה, כמו; נתת, נתתי, ובצווי ובעתיד תחסר הנו"ן הראשונה, כמו; תן, אתן, יתן וכולי. ובמקור יחסרו לפעמים שתי הקצוות אחל תת (דברים ב כה), בתת יי (במדבר ה כא), הראוי בתנת על משקל בגשת, וכן נמצא העבר בחסרון שתי הקצוות במלת ואיבי תתה לי ערף (שמואל ב כב מא):
9
י׳ה. וגזרת המרובעים רוצה לומר של ארבע אותיות כמו ושעשע יונק (ישעיהו יא ח), הוא מורכב מנחי הלמ"ד ומהכפולים, ונפלה ה"א למ"ד הפעל, ונכפלה בו הפ"א והעי"ן כי שרשו שעה. וכן תורתך שעשעתי (תהלים קיט ע), שניהם מבנין פעל. ובבנין פעל, ועל ברבים תשעשעו (ישעיהו סו יב). ובהתפעל בחקתיך אשתעשע (תהלים קיט טז). ונמצאים שני שרשים של ארבע אותיות נבדלות, רוצה לומר שלא נכפלה בהם אות אחת מהאותיות והם כרבל, וכרסם, כמו; יכרסמנה חזיר מיער (תהלים פ יד), ודוד מכרבל (דברי הימים א טו כז), ומה שנמצא רטפש, ופרשו, אמרו רבותינו זכרונם לברכה שהם מלות מורכבות פירש רטפש, רטוב ופש. פרשז, פירוש שדי זיו:
10
י״או. גם נמצאו הרבה מגזרת הכפולים באים על משקל זה, וכפל בהם פ"א הפעל אחר (למ"ד) [עי"ן] הפעל כמו; מן גלל, וגלגלתיך מן הסלעים (ירמיהו נא כה). ומן קלל, והוא לא פנים קלקל (קהלת י י). ומן סלל, סלסליה ותרוממך (משלי ד ח). וכלם לא נמצאו רק בבנין פעל, וכן מנחי העי"ן הנה יי מטלטלך טלטלה גבר (ישעיהו כב יז), שרשו טול, מן ויטילו את הכלים (יונה א כה). וכן מה שקוראים המדקדקים מרובע שהם בכפל למ"ד, הפעל כמו מן שוב, משובב. ומן קום, מקומם. וכבר הוכחתי כי הם מבנין פעל, ואין להאריך כאן:
11
י״בז. ופעל של חמש אותיות לא נמצא כי אם אחד והוא חמרמר כמו פני חמרמרו בכי (איוב טז טז), ובהפסק מעי חמרמרו, ונכפלה בו העי"ן והלמ"ד אחר שלש אותיות השרשיות כי שרשו חמר, אבל לבי סחרחר (תהלים לח יא), הפכפך דרך (משלי כא ח), הם שמות התוארים, כמו; ירקרק או אדמדם:
12
י״גח. ונמצא פעל אחד מנחי למ"ד ה"א של חמש אותיות, והוא יפיפית מבני אדם (תהלים מה ג), שרשו יפה. וכפול בו הפ"א והעי"ן והוא מבנין הקל, אבל חמרמר הוא מבנין פעל אבל נוכל גם כן לבנות ממנו אביו הפעל, ולומר חמרמר, חמרמרת, חמרמרתי, כי כן אמרו המדקדקים כי כל שרש נמצא ממנו האב נוכל לבנות ממנו (התודה) [התולדה] וכן להפך. כמו; יקח נא מעט מים (בראשית יח ד), יתן מים על זרע (ויקרא יא לח), שניהם מבנין הפעל נוכל לבנות מהם את אביהם ההפעיל ולומר הלקיח, הנתין:
13
י״דט. וכן בעבור מלה אחת שנמצאת (לא נוכל) [תוכל] לבנות עליה כל הבנין, והמשל מן השמחת כל אויביו (תהלים פט מג), נוכל לבנות ממנו גם הבינוני משמיח. והפעול משמח. והמקור והצווי השמח. והאיתן אשמיח. (אשמיח) [ישמיח] יי אלהינו אותנו על ידי עבדו משיח. אמן סלה:
14
ט״וחזק ונתחזק. הסופר לא יוזק:
15
ט״זנשלם חלק הראשון. שהוא חלק המפעלים:
16
י״זעתה אתחיל חלק שמות. ואבאר כל המשקלים:
17
י״חסליק סליק
18
י״טסליק
19