ספר הבחור, המאמר השלישי י׳Sefer HaBachur, Third Treatise 10
א׳ העקר העשירי. בביאור שמות נקביים הבאים בלשון יחידה עם תי"ו בסוף:
1
ב׳א. דע כי כמו שבבינוני יבא גוף היחידה על שני משקלים פוקדה, או פוקדת. מפקדה, או מפקדת. וכן כלם, ועל הרוב יבאו על משקל פוקדת כמו שבארתי [דפו"ר: במאמר ב' בעקר א' בסימן ד'], כך יבאו גם כן השמות בלשון נקבה בשני משקלים הללו, אמנם על הרוב יבאו עם הה"א בסוף כמו שבארתי לעיל בעקר השמיני, ובעקר שאחר זה אבאר קצת הפרש שביניהם:
2
ג׳ב. ועתה דע כי יש שמות נקביים יבאו בתי"ו בסוף, והאות שלפניה נקודה בסגול, כמו; קטורת, שבולת, ועל הרוב יבאו שני סגולים לפניה כמו; אדרת, עטרת:
3
ד׳ג. ודע כי לא יבאו רק בשני משקלים הללו, רוצה לומר בשני סגולים, או בחולם וסגול לפניו תי"ו הנקבה, וכן כשיבאו בתוספת מ"ם בראש מגערת, משקולת, וכן בתוספת תי"ו בראש כמו; תחבושת, תפארת, והנקודה שלפני החולם או הסגול לא תשתנה לעולם בין שאחריה דגש או לא:
4
ה׳ד. ודרך השתנותם ונקודתם כשיבאו עם אותיות הגרון, וכשיבאו בהפסק, וכל הענינים תלמוד ותבין מן השמות של שלשה אותיות הבאים על משקל אלה שהם בחולם ובסגול, כמו; קטורתי ודומיהם, הולכים על משקל חדש, קדש. רוצה לומר שהחולם ישוב לקמץ חטוף כמו קטרתו, כמו שכתבתי בעקר הרביעי:
5
ו׳ה. ואותם שהם [בשני] סגולים כמו עטרת, הולכים על משקל אותם של שש נקודות עיין (כמו) [במה] שכתבתי בעקר שלישי ורביעי.
6
ז׳אכן דע כי הסגול הראשון לא ישוב לעולם לחירק רק לפתח, כמו עטרתו, תפארתו וכולי. כמו; רגל, רגלו ודומיהם:
7