ספר הבחור, המאמר השלישי י״בSefer HaBachur, Third Treatise 12
א׳ העקר השנים עשר. בביאור השמות אשר בהם תוספת אות על שלש אותיות שרשיות:
1
ב׳א. דע כי האתיות הנוספות בשמות הם ששה וסימנם האמנת"י, לפעמים יתוספו בראש, ולפעמים בסוף, ולפעמים בשניהם, אבל לא יתוספו רק בשמות הנגזרים מן הפעל כאשר יתבאר בפרק המינים במין השני, והנני אבאר אחת בשני העקרים האחרונים דהיינו כל עקר שלש אותיות:
2
ג׳ב. הה"א לא תמצא נוספת בראש השמות השלמים כי אם (בשני שמות והם רוה, ושמע, ומן רוה נמצא כי היתה הרוחה, ו)מן שמע נמצא להשמעות אזנים (יחזקאל כד כו), ואין עוד בשלמים, אבל בשמות שאינן שלמים נמצאו יותר כאשר יתבאר במקומם, אכן בסוף השמות נמצאו שלש מיני ההי"ן קצתם שרשיות קצתם לנקבה קצתם נוספות, כאשר בארתי בעקר השמיני:
3
ד׳ג. האל"ף הבא נוספת בהרבה מקומות, ועל הרוב היא נקודה בסגול, כמו; אצבע, אשגב, אשכול, אגרוף, ולפעמים בפתח כמו; אבנט, אברך, אכזיב, ותמיד שוא נח אחר אותיות האמנתי, ויש מהם שהאל"ף בהם שרשית והם בכלל שמות של ארבע אותיות, ואדבר בם במאמר שאחר זה בעקר שלש עשרה. ודע כי רוב השמות שהם בתוספת באחת מאותיות האמנת"י לא יבאו עם ה"א הנקבה רק במקומות מעטים, כמו; משמרה, תפארה, ודומיהם מעטים מאד:
4
ה׳ד. ועוד דע כי לא תבא בסוף השמות אל"ף נוספת בלשון עברי, אך בלשון תרגום תבא לרוב כמו; מלכא, עבדא, אכן נמצאים באל"ף שרשית בסוף כמו; כסא, פלא, והם מנחי למ"ד אל"ף ושם אבארם, וגם נמצאים באל"ף במקום ה"א, כמו; כמטרא לחץ (איכה ג יב), קראן לי מרא (רות א כ):
5
ו׳ה. המ"ם תבא נוספת בראש השמות, ועל הרוב נקודה בחירק ושוא נח אחריה ותנועה האחרונה קמץ, כמו; משכן, מקדש, ובחולם כמו; מזמור, מכלול, וכשאחרי המ"ם אות גרונית אז המ"ם פתוחה, כמו; מאכל, מחשוף, ואפילו זולת אות גרונית, ואז יבאו דגושים על הרוב ברבוי ובכנוי, כמו; מטעם, מדבר, מחמד, תאמר; מטעמו, מדברו, מחמדו, מטעמים, מרבדים, מחמדים. וגם בחירק נמצאים דגושים מעטים, כמו; מן משגב, משגבי. וכל אלו הדגושים הם בתנועה אחרונה בפתח, אבל בקמץ או בחולם בסוף לא יבאו לעולם דגושים:
6
ז׳[ו. כבר] (וכבר) ידעת כי הקמוצים יבאו בסמיכות בפתח, כמו; מקדש יי טמא (במדבר יט כ), משכן יי (שם יג), מכל מאכל פרעה (בראשית מ יז), ויש שיבאו עם ה"א הנקבה בסוף והמ"ם בחירק או בפתח או בסגול, כמו; מלחמה, ממלכה, ממשלה, ובסמיכות מלחמת כנען, ממלכת עוג (דברים ג י), לממשלת היום (בראשית א טז), ונמצא זה המשקל גם כן בלי סמיכות, כמו; מסגרת טפח (שמות כה כה), את המגערת (דברים כח כ), או בחולם, כמו משקולת, מחגורת, וכבר כתבתי דינם בעקר העשירי. ונמצאים שמות באים בתוספת מ"ם בסוף, כמו; פתאום, שלשום, ודומיהם מעטים, אבל המ"ם הבאה בסוף השמות להורות על לשון רבים, כמו; דברים, זכרים, אינה נקראת נוספת רק שמושית, ולפניה חירק גדול, רוצה לומר עם יו"ד, וכשיבא השם ההוא בסמיכות תפול המ"ם ותשאר היו"ד לבדה, והאות שלפניה נקוד בצרי כמו; זקני, דברי:
7