ספר החינוך קצ״וSefer HaChinukh 196
א׳שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹתוֹ מִן הָאָב וְהִיא בַּת אֵשֶׁת אָבִיו – שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת בַּת אֵשֶׁת אָבִיו כְּשֶׁתִּהְיֶה אֲחוֹתוֹ. כְּלוֹמַר שֶׁהִיא בַּת אָבִיו, שֶׁאִלּוּ בַּת אֵשֶׁת אָבִיו שֶׁאֵינָהּ אֲחוֹתוֹ כְּבָר אָמַרְנוּ לְמַעְלָה (מצוה קצב) שֶׁמֻּתָּר לִשָּׂא אוֹתָהּ לְאִשָּׁה לְכַתְּחִלָּה, אֶלָּא פֵּרוּשׁוֹ, בַּת אֵשֶׁת אָבִיו וְהִיא אֲחוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח יא) עֶרְוַת בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה. וּכְבָר כָּתַבְתִּי לְמַעְלָה בְּעֶרְוַת אָחוֹת, שֶׁהַלָּאו הַזֶּה בָּא כְּדֵי שֶׁיָּשִׂים אֲחוֹתוֹ מִנְּשׂוּאַת אָבִיו עֶרְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וּכְעֵין מַה שֶּׁאָמַרְנוּ בְּאִמּוֹ (מצוה קצ), שֶׁאִם הִיא אֵשֶׁת אָב חַיָּב בָּהּ שְׁתַּיִם מִשּׁוּם אֵם וּמִשּׁוּם אֵשֶׁת אָב. וְהָרְאָיָה מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּיבָמוֹת (כב, ב) תָּנוּ רַבָּנַן הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ, וְהִיא בַּת אֵשֶׁת אָבִיו, חַיָּב מִשּׁוּם אֲחוֹת וּמִשּׁוּם בַּת אֵשֶׁת אָבִיו. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא מִשּׁוּם אֲחוֹתוֹ בִּלְבַד. מַאי טַעְמַיְהוּ דְּרַבָּנָן אָמְרִי מִכְּדֵי כְּתִיב עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ בַת אָבִיךָ וְגוֹ', עֶרְוַת בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ מוֹלֶדֶת אָבִיךָ לָמָּה לִי, שְׁמַע מִנַּהּ לְחַיְּבוֹ מִשּׁוּם אֲחוֹתוֹ וּמִשּׁוּם בַּת אֵשֶׁת אָבִיו. נִמְצָא שֶׁהַשּׁוֹכֵב עִם אֲחוֹתוֹ שֶׁהִיא מֵאֲנוּסַת אָבִיו אֵין בָּהּ אֶלָּא לָאו אֶחָד, וְהַשּׁוֹכֵב עִם אֲחוֹתוֹ שֶׁהִיא מִנְּשׂוּאַת אָבִיו יִתְחַיֵּב שְׁנֵי לָאוִין, וּבְשׁוֹגֵג חַיָּב לְהָבִיא שְׁתֵּי חַטָּאוֹת. וּמִשְׁפְּטֵי הַשֵּׁם צָדְקוּ, כִּי אַחַר שֶׁתַּרְחִיק הַתּוֹרָה קֻרְבַת הָאָחוֹת רָאוּי לְהַחְמִיר בְּאוֹתָהּ שֶׁהִיא אָחוֹת גְּמוּרָה, רוֹצֶה לוֹמַר מִן הַנִּשּׂוּאִין, כִּי הִיא נִקְרֵאת אֲחוֹת אֱמֶת. וּכְעִנְיָן זֶה כָּתַב הָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (אחרי מות יח ט).
1
ב׳דִּינֵי הַמִּצְוָה. בְּסוֹף הַסֵּדֶר (מצוה ריא) תִּרְאֶה הֵיכָן הֵם [א"ה שם].
2
ג׳וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְשָׁכַב אֶת אֲחוֹתוֹ מִנְּשׂוּאַת אָבִיו בְּמֵזִיד חַיָּב כָּרֵת, בְּשׁוֹגֵג מֵבִיא שְׁתֵּי חַטָּאוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.
3