ספר החינוך רל״גSefer HaChinukh 233
א׳שֶׁלֹּא לְעַוֵּל הַמִּשְׁפָּט – שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה הַדַּיָּן עָוֶל בַּדִּין וְהָעָוֶל יִהְיֶה בְּכָל עֵת שֶׁיַּעֲבֹר עַל מָה שֶׁצִּוְּתָה לָנוּ הַתּוֹרָה בְּעִנְיַן הַדִּין, אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה בִּרְצוֹן בַּעֲלֵי הַדִּין, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (ויקרא יט טו) לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט.
1
ב׳שֹׁרֶשׁ הַמִּצְוָה יָדוּעַ, כִּי בְּמִשְׁפַּט צֶדֶק, יִתְקַיֵּם יִשּׁוּב בְּנֵי אָדָם.
2
ג׳מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קה, א), שֶׁהַמְּעַנֶּה אֶת הַדִּין בִּכְלַל מְעַוֵּל הַמִּשְׁפָּט הוּא. וּמָה שֶׁאָמְרוּ (אבות א א) הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לְעַוֵּל הַמִּשְׁפָּט. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות קט ב) שֶׁרָאוּי לְמִי שֶׁדָּן לְהִמָּלֵךְ עִם גָּדוֹל מִמֶּנּוּ אִם הוּא אֶצְלוֹ, וְאָמְרוּ (אבות ד, ז) בְּאַזְהָרַת עִנְיָן זֶה כָּל הַמּוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִן הַדִּין מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ אֵיבָה וְגָזֵל וּשְׁבוּעַת שָׁוְא, וְכָל זֶה לְלַמְּדֵנוּ שֶׁהַדָּבָר צָרִיךְ מִתּוּן וְיִשּׁוּב הַדַּעַת הַרְבֵּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעוּ בַּדִּין, כִּי הַרְבֵּה דְּבָרִים יֵשׁ בַּדִּינִים, וְחָכָם גָּדוֹל צָרִיךְ לִהְיוֹת בַּדִּין, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ב קעה, ב) הָרוֹצֶה לְהִתְחַכֵּם יַעֲסֹק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, שֶׁאֵין מִקְצֹעַ בַּתּוֹרָה גָּדוֹל מֵהֶן, שֶׁהֵם כְּמַעְיָן הַנּוֹבֵעַ. וְהִזְהִירוּנוּ גַּם כֵּן (סנהדרין ח, א) שֶׁיְּהֵא חָבִיב עָלֵינוּ דִּין שֶׁל פְּרוּטָה כְּדִין שֶׁל מֵאָה מָנֶה לָדוּן אוֹתוֹ לַאֲמִתּוֹ. וּמִפְּנֵי חֹמֶר הַדִּין, שִׁבְּחוּ הַרְבֵּה מִי שֶׁיָּכוֹל לְהַטִּיל פְּשָׁרָה בֵּין בַּעֲלֵי הָרִיב, וְעָלָיו נֶאֱמַר (זכריה ח טז) אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ, שֶׁזֶּהוּ מִשְׁפָּט שֶׁל שָׁלוֹם, וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר (שמואל ב ח טו) וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ, אֵי זֶהוּ מִשְׁפָּט שֶׁיֵּשׁ עִמּוֹ צְדָקָה? הֱוֵי אוֹמֵר זֶהוּ מִצּוּעַ. וְיֶתֶר רֻבֵּי הָאַזְהָרוֹת שֶׁהִזְהִירוּנוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּהַשְׁוָיַת הַדִּין, וּשְׁאָר פְּרָטֵי הַמִּצְוָה, הֵם בְּפִזּוּר בְּסֵדֶר נְזִיקִין, וְהָעִקָּר בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין [ח"מ סי' יז].
3
ד׳וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים כִּי לָהֶם הַמִּשְׁפָּט. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְעָשָׂה עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט, כְּלוֹמַר, שֶׁדָּן שֶׁלֹּא כְּדִין תּוֹרָה לְדַעַת עָבַר עַל לָאו זֶה אֲבָל אֵין לוֹקִין עָלָיו, דְּלָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה אֶלָּא דִּבּוּר לְבַד, אֵין לוֹקִין עָלָיו, חוּץ מֵאוֹתָן שֶׁמָּנִינוּ לְמַעְלָה (מצוה רלט), וְעוֹד שֶׁהֲרֵי כָּל הַדָּן שֶׁלֹּא כְּדִין תּוֹרָה דִּינוֹ חוֹזֵר, וּלְפִיכָךְ אֵין לוֹקִין עָלָיו, וְכִדְאָמְרִינַן בְּסַנְהֶדְרִין פֶּרֶק אֶחָד דִּינֵי מָמוֹנוֹת (סנהדרין לג א), שֶׁכָּל הַטּוֹעֶה בִּדְבַר מִשְׁנָה, לְעוֹלָם חוֹזֵר. וְהָעִנְיָן לוֹמַר שֶׁכָּל הַטּוֹעֶה לָדוּן בְּמָה שֶׁהוּא הֵפֶךְ כַּוָּנַת הַתּוֹרָה, בְּלִי סָפֵק דִּינוֹ בָּטֵל לְגַמְרֵי, וַהֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ לֹא נֶאֱמַר, וְשָׁם יִתְבָּאֵר שֶׁיֵּשׁ צְדָדִין. שֶׁאִם דָּן הַדִּין בְּהֶפֶךְ הָאֱמֶת שֶׁדִּינוֹ דִּין וְחַיָּב לְשַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ לְמִי שֶׁעִוֵּת לוֹ דִּינוֹ, וּמִכָּל זֶה לֹא יִתְחַיֵּב מַלְקוּת, וַאֲפִלּוּ עָשָׂה בּוֹ מַעֲשֶׂה, וּכְגוֹן שֶׁנָּשָׂא וְנָתַן בַּיָּד, מִן הַכְּלָל שֶׁבְּיָדֵינוּ שֶׁכָּל לָאו שֶׁנִּתָּן לְתַשְׁלוּמִין, אֵין לוֹקִין עָלָיו.
4
ה׳וְאִם לֹא שֶׁיֶּאֱרַךְ הָעִנְיָן וְנֵצֵא מִגֶּדֶר מְלַאכְתֵּנוּ בָּאנוּ לְפָרֵשׁ בַּאֲרֻכָּה כָּל הַצְּדָדִין שֶׁהַדִּין חוֹזֵר, וְהַצְּדָדִין שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר וְחַיָּב הַבֵּית דִּין לְשַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ, וְהַצְּדָדִין שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר וּפָטוּר הַבֵּית דִּין לְשַׁלֵּם. וּמִכְּלָלָא דְּמִלְּתָא לְפִי הַנִּרְאֶה, דְּכָל הֵיכָא שֶׁדָּנוּ בְּלֹא קַבָּלָה וְאִכָּא בָּעִיר גָּדוֹל מֵהֶם וְטָעוּ וַאֲפִלּוּ בְּשִׁקּוּל הַדַּעַת דִּינָם חוֹזֵר, וְהוּא שֶׁלֹּא נָשְׂאוּ וְנָתְנוּ בַּיָּד שֶׁאִלּוּ נָשְׂאוּ וְנָתְנוּ בַּיָּד אֵין דִּינָם חוֹזֵר, אֲבָל חַיָּבִין לְשַׁלֵּם, בְּעִנְיָן אַחֵר אֵין דִּינָם חוֹזֵר. וְהֵיכָא שֶׁדָּנוּ בִּרְשׁוּת דְּלֵכָּא לְמֵימַר דְּהָווּ פּוֹשְׁעִים כְּשֶׁבָּאוּ לָדוּן פְּטוּרִים מִלְּשַׁלֵּם. וְהֵיכָא דְּלָאו בִּרְשׁוּת, אִי נָמֵי בְּכָל צַד דְּאִכָּא לְמֵימַר דְּהָווּ פּוֹשְׁעִים כְּלָל כְּשֶׁבָּאוּ לָדוּן חַיָּבִים לְשַׁלֵּם. וְכָל הֵיכָא דְּאָמְרִי דִּינָם חוֹזֵר, אֲפִלּוּ אָבַד אוֹ נֶאֱכַל הַדָּבָר שֶׁדָּנוּ עָלָיו פְּטוּרִים מִלְּשַׁלֵּם, אֶלָּא אִם כֵּן נָשְׂאוּ וְנָתְנוּ בְּיָדָם מַמָּשׁ, דְּכֵיוָן שֶׁכֵּן מִדִּין מַזִּיקִין מִיהַת חַיָּבִים לְשַׁלֵּם, הָא לָאו הָכִי פְּטוּרִין. וְהָא דְּאָמְרִינַן לְעֵיל דְּכָל שֶׁטּוֹעֶה בִּדְבַר מִשְׁנָה לְעוֹלָם חוֹזֵר, פֵּרֵשׁ לָנוּ מוֹרִי יִשְׁמְרוֹ אֵל, דְּלָאו דַּוְקָא מִשְׁנָה מַמָּשׁ, אֶלָּא אַף כָּל שֶׁהוּא מְפָרֵשׁ בַּתַּלְמוּד בְּדִבְרֵי הָאָמוֹרָאִין שֶׁהוּא הֲלָכָה וְטָעָה בָּהּ הַדִּין גַּם זֶה טוֹעֶה בִּדְבַר מִשְׁנָה יִקָּרֵא. וְעוֹד הִפְרִיזוּ עַל מִדּוֹתָם לוֹמַר עוֹד, שֶׁאֲפִלּוּ הַטּוֹעֶה בְּדָבָר אֶחָד שֶׁפָּסַק אֶחָד מִן הַגְּאוֹנִים אוֹ מִן הַחֲכָמִים הַמְּפֻרְסָמִים בֵּינֵינוּ בְּחָכְמָה כְּטוֹעֶה בִּדְבַר מִשְׁנָה מְשַׁוִּינַן לֵיהּ, אֶלָּא אִם כֵּן יֹאמַר אוֹתוֹ הַבֵּית דִּין שאע"פ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ וְנִזְכָּר דַּעַת אוֹתוֹ הַגָּאוֹן אוֹ הֶחָכָם לֹא יִהְיֶה דָּן כָּמוֹהוּ וְלֹא יָשׁוּב בִּשְׁבִילוֹ מִלָּדוּן דִּינָיו כְּדַעְתּוֹ, וְהוּא שֶׁיְּהֵא רָאוּי לְכָךְ.
5
