ספר החינוך רס״וSefer HaChinukh 266
א׳שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹּהֵן אִשָּׁה זוֹנָה – שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹּהֵן, בֵּין כֹּהֵן גָּדוֹל בֵּין כֹּהֵן הֶדְיוֹט, אִשָּׁה זוֹנָה לְאִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא ז) אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ. וּלְשׁוֹן קִיחָה מַשְׁמַע דֶּרֶךְ אִישׁוּת, עַל כֵּן אֵינוֹ לוֹקֶה עָלֶיהָ אֶלָּא כְּשֶׁנְּשָׂאָהּ וּבְעָלָהּ, שֶׁכֵּן בָּא הַפֵּרוּשׁ, שֶׁאֵין הַחִיּוּב, עַד שֶׁיִּבְעָלֶנָּה, כְּמוֹ שֶׁנִּכְתֹּב בְּעֶזְרַת הָאֵל.
1
ב׳מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. לְפִי שֶׁכֹּהֲנִים נִבְחֲרוּ לַעֲבֹד עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד וְלָכֵן רָאוּי וּמְחֻיָּב לִהְיוֹתָם קְדֹשִׁים וּנְקִיִּים יוֹתֵר מִכָּל שְׁאָר הָעָם בְּכָל עִנְיְנֵיהֶם, אַף כִּי בְּעִנְיַן הַזִּוּוּג שֶׁהוּא דָּבָר עִקָּרִי בָּאָדָם, וּקְצָת מַחְשְׁבוֹת הָאָדָם עַל בַּת זוּגוֹ תָּמִיד, לָכֵן נִתְחַיֵּב שֶׁלֹּא לִשָּׂא הַזּוֹנָה שֶׁמִּזְגָּהּ רַע וָמָר, פֶּן תְּסִירֶנּוּ וְתַטֶּנּוּ בְּרֹב לִקְחָהּ מִדַּרְכּוֹ הַטּוֹב וְכַוָּנָתוֹ הָרְצוּיָה. גַּם הִיא בֹּשֶׁת וּפְגָם אֶל כָּל הַקָּרֵב אֵלֶיהָ, שֶׁכָּל הָעָם מְרַנְּנִים אַחֲרֶיהָ בְּטֻמְאָתָהּ אֲשֶׁר בְּשׁוּלֶיהָ.
2
ג׳מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות סא א) שֶׁהַזּוֹנָה הָאֲמוּרָה כָּאן הִיא, כָּל שֶׁאֵינָהּ בַּת יִשְׂרָאֵל, דִּכְלָן בִּכְלַל זוֹנוֹת הֵן, וְעוֹד שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בָּהֶן זִמָּה הִיא. וְכֵן תִּקָּרֵא זוֹנָה כָּל בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּבְעֲלָה לְאָדָם שֶׁהִיא אֲסוּרָה לִנָּשֵׂא לוֹ אִסּוּר הַשָּׁוֶה בְּכֹל, לְאַפּוֹקֵי אַלְמָנָה שֶׁנִּבְעֲלָה לְכֹהֵן גָּדוֹל אוֹ גְּרוּשָׁה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, שֶׁאֵין אִסּוּר זֶה שָׁוֶה בְּכָל אָדָם וְאֵינָהּ נַעֲשֵׂית זוֹנָה בְּכָךְ. וְכֵן נָמֵי תִּקָּרֵא זוֹנָה, כָּל שֶׁנִּבְעֲלָה לְכֹהֵן חָלָל וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא לוֹ, שֶׁאֵין הֱיוֹתָהּ זוֹנָה תָּלוּי בִּבְעִילָה שֶׁל אִסּוּר, אֶלָּא בִּפְגִימָה. וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמַדְנוּ, שֶׁאֵינָהּ פְּגוּמָה אֶלָּא מֵאָדָם הָאָסוּר לָהּ שֶׁתִּנָּשֵׂא לוֹ אוֹ מִכֹּהֵן חָלָל.
3
ד׳וְלָמַדְנוּ מֵעַתָּה, שֶׁהַנִּרְבַּעַת לִבְהֵמָה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בִּסְקִילָה לֹא נַעֲשֵׂית זוֹנָה, דְּדַוְקָא בְּעִילַת אָדָם הוּא שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָהּ זוֹנָה (שם נט ב). וְכֵן אִם נִבְעֲלָה בְּעוֹדָהּ נִדָּה לְמִי שֶׁרְאוּיָה שֶׁתִּנָּשֵׂא לוֹ אֵינָהּ נַעֲשֵׂית זוֹנָה בְּכָךְ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא בְּכָרֵת. וְכֵן הַבָּא עַל הַפְּנוּיָה אֲפִלּוּ הָיְתָה קְדֵשָׁה, כְּלוֹמַר שֶׁהִפְקִירָה עַצְמָהּ לַכֹּל, אֵינָהּ נַעֲשֵׂית זוֹנָה כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה לְמִי שֶׁאֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לוֹ, כְּלוֹמַר, שֶׁהִיא עֶרְוָה עָלָיו, וַאֲפִילּוּ מֵחַיָּבֵי לָאוִין אוֹ אֲפִלּוּ מֵחַיָּבֵי עֲשֵׂה, בִּכְלַל אִסּוּר זֶה. וּלְפִיכָךְ אָמְרוּ, שֶׁגּוֹי אוֹ עֶבֶד אוֹ נָתִין אוֹ מַמְזֵר אוֹ גֵּר עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי אוֹ מִצְרִי וַאֲדוֹמִי רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי אוֹ פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה, שֶׁבָּא אֶחָד מֵהֶן עַל יְהוּדִית עֲשָׂאָהּ זוֹנָה וְנִפְסֶלֶת לַכְּהֻנָּה. וְאִם הִיא כֹּהֶנֶת נִפְסֶלֶת מִן הַכְּהֻנָּה. וְכֵן הַנִּבְעֶלֶת לְמִי שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָהּ זוֹנָה בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה, בֵּין כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, מִשֶּׁהֶעֱרָה בָּהּ נִפְסְלָה מִשּׁוּם זוֹנָה, וּבִלְבַד שֶׁתִּהְיֶה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וָמַעְלָה, וְיִהְיֶה הַבּוֹעֵל בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וָמַעְלָה. וְכֵן מֵעִנְיַן הַמִּצְוָה מָה שֶׁאָמְרוּ (נדרים צ, ב) בְּאֵשֶׁת כֹּהֵן שֶׁאָמְרָה לְבַעְלָהּ נֶאֱנַסְתִּי, וַאֲפִלּוּ עֵד אֶחָד מֵעִיד לוֹ עָלֶיהָ שֶׁכֵּן הוּא כִּדְבָרֶיהָ שֶׁזָּנְתָה שֶׁאֵינָהּ אֲסוּרָה עָלָיו בְּכָךְ, דְּאָמְרִינַן שֶׁמָּא עֵינֶיהָ נָתְנָה בְּאַחֵר. וּמִכָּל מָקוֹם אֲסוּרָה לְכָל כֹּהֵן אַחֲרֵי מוֹת אִישָׁהּ, דְּשַׁוֵּיתַהּ נַפְשָׁהּ חֲתִיכָה דְּאִסּוּרָא, וְאִם הָיְתָה נֶאֱמֶנֶת לוֹ אוֹ הָעֵד נֶאֱמָן לוֹ הֲרֵי זֶה יוֹצִיאֶנָּה עַל כָּל פָּנִים לָצֵאת יְדֵי סָפֵק. וְהוֹרוּנוּ מוֹרֵינוּ (עי' שו"ת הרשב"א סי' אלף רלח), יִשְׁמְרֵם אֵל, דְּדַוְקָא שֶׁבָּאת לוֹמַר כֵּן בֵּין הִיא אוֹ הָעֵד, מִתּוֹךְ שָׁלוֹם שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ, אֲבָל אָמְרָה כֵּן בֵּין הִיא בֵּין עֵד, מִתּוֹךְ קְטָטָה שֶׁיֵּשׁ בֵּינוֹ לְבֵינָהּ, יֵשׁ לָדוּן בַּדָּבָר שֶׁאֵינוֹ זָקוּק לְהוֹצִיאָהּ עַל כָּל פָּנִים, שֶׁחֲזָקָה הִיא דְּשַׁקּוֹרֵי מְשַׁקְּרָא, וְאֵין רָאוּי לְהַאֲמִינָהּ בְּדִבּוּרָהּ בְּעֵד אֶחָד אֶלָּא בִּשְׁנֵי עֵדִים כְּשֵׁרִים, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם אִם דַּעְתּוֹ סוֹמֶכֶת בִּדְבָרֶיהָ אוֹ בְּדִבְרֵי הָעֵד הַרְבֵּה, רָאוּי לוֹ לָחוּשׁ מִלָּבוֹא עָלֶיהָ. וְיֶתֶר רֻבֵּי פְּרָטֵי הַמִּצְוָה, בִּיבָמוֹת וּבְקִדּוּשִׁין [ה' איסורי ביאה פי"ח].
4
ה׳וְנוֹהֶגֶת בַּכֹּהֲנִים בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן וְכֹהֵן הָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְנָשָׂא אִשָּׁה זוֹנָה מֵאֵלּוּ שֶׁבֵּאַרְנוּ דֶּרֶךְ אִישׁוּת וּבְעָלָהּ לוֹקֶה.
5
