ספר החינוך רס״זSefer HaChinukh 267
א׳שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹּהֵן אִשָּׁה חֲלָלָה – שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹּהֵן בֵּין גָּדוֹל בֵּין הֶדְיוֹט חֲלָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא ז) אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ. וַחֲלָלָה תִּקָּרֵא שֶׁנּוֹלְדָה מִפְּסוּלֵי כְּהֻנָּה, כְּגוֹן בַּת אַלְמָנָה מִכֹּהֵן גָּדוֹל אוֹ בַּת גְּרוּשָׁה מִכֹּהֵן הֶדְיוֹט, אוֹ שֶׁנִּתְחַלְּלָה עַל יְדֵי בִּיאַת אֶחָד מִן הַפְּסוּלִין לַכְּהֻנָּה.
1
ב׳מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּאִסּוּר זוֹנָה הַקֹּדֶם לָזֶה.
2
ג׳מִדִּינֵי הַמִּצְוָה מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין עח א), שֶׁאֵין חִיּוּב מַלְקוּת לְכֹהֵן הַנּוֹשֵׂא חֲלָלָה עַד שֶׁיִּבְעַל, אֲבָל נְשָׂאָהּ וְלֹא בָּעַל אֵינוֹ לוֹקֶה, שֶׁאֵין חִיּוּב הַמַּלְקוּת אֶלָּא בִּבְעִילָה. וְהוּא וְהִיא לוֹקִין. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות פד, ב) לֹא הֻזְהֲרוּ כְּשֵׁרוֹת לִנָּשֵׂא לִפְסוּלִין אֵינוֹ מֵעִנְיָן זֶה כְּלָל, וּלְמַטָּה בְּדַף זֶה נְפָרֵשׁ הַדָּבָר, דְּוַדַּאי זוֹ אַחַר שֶׁהִיא נִבְעֶלֶת לְמִי שֶׁהִיא אֲסוּרָה עָלָיו בְּלָאו, בִּכְלַל הַחִיּוּב הִיא גַּם כֵּן, וּכְעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם) שֶׁאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין אִשָּׁה לָאִישׁ בְּכָל עֳנָשִׁין שֶׁבַּתּוֹרָה, חוּץ מִשִּׁפְחָה חֲרוּפָה, שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה בְּסֵדֶר וַיִּקְרָא בְּמִצְוַת קָרְבַּן אָשָׁם וַדַּאי (מצוה קכט).
3
ד׳וְכֵן מִדִּינֵי הַמִּצְוָה מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה כג, א) שֶׁהַכֹּהֵן עַצְמוֹ שֶׁעוֹבֵר הָעֲבֵרָה שֶׁהוּא בָּא עַל הַחֲלָלָה אֵין גּוּפוֹ מְחֻלָּל בְּכָךְ, אַף עַל פִּי שֶׁזַּרְעוֹ מְחֻלָּל. וּבֵין שֶׁנִּבְעֲלָה בְּאֹנֶס אוֹ בִּשְׁגָגָה, בֵּין כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, מִשֶּׁהֶעֱרָה בָּהּ, וָהוּא שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּהֵן בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וָמַעְלָה, וְהִיא מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וָמַעְלָה נִתְחַלְּלָה. וּמָה שֶׁאָמְרוּ (יבמות נו, ב) שֶׁאֵינָהּ נַעֲשֵׂית חֲלָלָה אֶלָּא בִּבְעִילָה, אֲבָל בְּקִדּוּשִׁין לְבַד לֹא נִתְחַלְּלָה, אֲבָל בְּנִשּׂוּאִין, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה נַעֲשֵׂית חֲלָלָה, מִפְּנֵי שֶׁכָּל נְשׂוּאָה בְּחֶזְקַת בְּעוּלָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצֵאת בְּתוּלָה. וּמָה שֶׁאָמְרוּ (שם ס, א) שֶׁכֹּהֵן שֶׁבָּא עַל הַנִּדָּה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בְּכָרֵת לֹא חִלְּלָהּ שֶׁאֵין עִנְיָן הַחִלּוּל אֶלָּא בְּאִסּוּר הַמְיֻחָד בַּכֹּהֲנִים כְּמוֹ אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זוֹנָה, אוֹ הַנִּבְעֶלֶת לְאֶחָד מִן הַפְּסוּלִין לַכְּהֻנָּה כְּמוֹ הַחֲלָלִים. וּמָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם פה, א) שֶׁיֵּשׁ חֲלָלִים מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, כֵּיצַד? כֹּהֵן שֶׁבָּעַל חֲלוּצָה שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְכֹהֵן מִדְּרַבָּנָן וְשֶׁהִיא חֲלָלָה מִדְּרַבָּנָן וְזַרְעָהּ חֲלָלִים מִדְּרַבָּנָן. אֲבָל כֹּהֵן שֶׁבָּא עַל אַחַת מִן הַשְּׁנִיּוֹת אֵין זַרְעוֹ מִמֶּנָּה חֲלָלִים אֲפִילּוּ דְּרַבָּנָן, לְפִי שֶׁהוּא אִסּוּר הַשָּׁוֶה בַּכֹּל וְאֵינוֹ מְיֻחָד בַּכֹּהֲנִים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה.
4
ה׳כֹּהֵן שֶׁבָּא עַל סְפֵק זוֹנָה כְּגוֹן סְפֵק גִּיֹּרֶת וּמְשֻׁחְרֶרֶת, אוֹ עַל סְפֵק גְּרוּשָׁה, וְכֵן כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁבָּא עַל סְפֵק אַלְמָנָה הֲרֵי זוֹ סְפֵק חֲלָלָה וְהַוָּלָד סְפֵק חָלָל. נִמְצְאוּ הַחֲלָלִים שְׁלֹשָׁה, חָלָל מִן הַתּוֹרָה, חָלָל מִדִּבְרֵיהֶם, וּסְפֵק חָלָל. וְכָל סְפֵק חָלָל אוֹ חָלָל מִדִּבְרֵיהֶם נוֹתְנִין עָלָיו חֻמְרֵי כֹּהֲנִים וְחֻמְרֵי יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה, וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא לַמֵּתִים, וְצָרִיךְ לִשָּׂא אִשָּׁה שֶׁרְאוּיָה לְכֹהֵן, וְאִם אָכַל תְּרוּמָה אוֹ נִטְמָא אוֹ נָשָׂא גְּרוּשָׁה וַחֲלָלָהּ זוֹנָה מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. אֲבָל חָלָל שֶׁל תּוֹרָה הַוַּדַּאי הֲרֵי הוּא כְּזָר, וְנוֹשֵׂא גְּרוּשָׁה, וּמִטַּמֵּא לַמֵּתִים, שֶׁנֶּאֱמַר אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן אַף עַל פִּי שֶׁהֵם בְּנֵי אַהֲרֹן, עַד שֶׁיִּהְיוּ בְּכִהוּנָם. וְעוֹד קִבְּלוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרא אמור א א) בְּפֵרוּשׁ זֶה הַכָּתוּב, בְּנֵי אַהֲרֹן וְלֹא בְּנוֹת אַהֲרֹן, מִכָּאן שֶׁלֹּא הֻזְהֲרוּ כְּשֵׁרוֹת לְהִנָּשֵׂא לַפְּסוּלִין, וְעַל כֵּן הַכֹּהֶנֶת מֻתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא לְחָלָל וּלְגֵר וְלִמְשֻׁחְרָר. וּלְפִיכָךְ אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קדושין עג, א) שֶׁהַגֵּר מֻתָּר לִשָּׂא כֹּהֶנֶת וּמַמְזֶרֶת, כֹּהֶנֶת מִפְּנֵי טַעַם זֶה שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁלֹּא הֻזְהֲרוּ לְהִנָּשֵׂא לַפְּסוּלִין, מַמְזֶרֶת מִשּׁוּם דִּקְהַל גֵּרִים לָא אִקְּרִי קָהָל, וּבְאִסּוּר מַמְזֵר כְּתִיב (דברים כג ג) לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל יְיָ, וּמָה שֶׁאָמְרוּ (שם עז, א) שֶׁחָלָל שֶׁנָּשָׁא כְּשֵׁרָה כָּל זַרְעוֹ חֲלָלִים וּפְסוּלִים לַכְּהֻנָּה, אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה כָּל זַרְעוֹ מִמֶּנָּה כְּשֵׁרִים לַכְּהֻנָּה, שֶׁהַוָּלָד בְּעִנְיָן זֶה הוֹלֵךְ אַחַר הַזָּכָר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר א יח) וַיִּתְיַלְדוּ עַל מִשְׁפְּחוֹתָם. וּמִשְׁפָּחָה שֶׁנִּתְעָרֵב בָּהּ סְפֵק חָלָל כָּל אַלְמָנָה מֵאוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה, אֲסוּרָה לְכֹהֵן לְכַתְּחִלָּה, וְאִם נִשֵּׂאת לֹא תֵּצֵא, לְפִי שֶׁיֵּשׁ כָּאן שְׁנֵי סְפֵקוֹת, וּבִסְפֵק סְפֵקָא אֲפִלּוּ בִּדְאוֹרָיְתָא לֹא חָיְשִׁינַן. אֲבָל נִתְעָרֵב בַּמִּשְׁפָּחָה וַדַּאי חָלָל, כָּל אִשָּׁה מֵהֶן אֲסוּרָה לְכֹהֵן עַד שֶׁיִּבְדֹּק. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, בְּקִדּוּשִׁין וּבִיבָמוֹת.
5
ו׳וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְנָשָׂא חֲלָלָה וַדָּאִית וּבְעָלָהּ חַיָּב מַלְקוּת. נָשָׂא סְפֵק חֲלָלָה אוֹ חֲלָלָה מִדִּבְרֵיהֶן מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. וְזֶה יִהְיֶה בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל דָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת, אֲבָל בַּזְּמַן הַזֶּה אֵין מַלְקִין, וּכְמוֹ שֶׁנִּכְתֹּב לְמַטָּה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם בְּסֵדֶר כִּי תֵצֵא (מצוה תקצד) בְּמִצְוַת עֲשֵׂה דְּמַלְקוּת.
6
