ספר העיתים ק״וSefer HaItim 106
א׳נתחיל לפרש ענין עירובי חצרות: אלו היכא דאיכא חצר או דירתא ואפילו אית ביה כמה בתים וחצרות והיא כולה לחד גברא ולא דייר בהנהו בתי אלא ההוא גברא ובני ביתיה דסמיכין עילוהי ואכלין מדידיה על שלחנו לא צריך עירוב, אבל אי דיירי תרי ישראלים בהנהו בתי או בפונדק כל חד וחד לנפשיה צריכין למיעבד עירוב זה עם זה והדר מישתרי להון לטלטולי זה עם זה בכולהו הני בתי או הפונדק כדתנן הדר עם הנכרי בחצר או עם מי שאינו מודה בעירוב ה"ז אוסר עליו ר"א בן יעקב אומר לעולם אינו אוסר עד שיהו שני ישראלים אוסרין זה על זה, ותנן נמי בהאי פירקא ה' חבורות ששבתו בטרקלין אחד בש"א עירוב לכל חבורה וחבורה, ובה"א עירוב אחד לכולן ומודים שאם היו מקצתן שרויים בחדרים או בעליות שצריכין עירוב לכל חבורה וחבורה, אמר רב נחמן מחלוקות במחיצה במסיפס אבל במחיצה עשרה דברי הכל עירוב לכל חבורה וחבורה, איכא דאמרי אמר רב נחמן אף במסיפס מחלוקות, מיתבי אמר רבי יהודה הסבך, פי' גדיל סבכה, ואית דגרסי הסבר לא נחלקו ב"ש וב"ה על מחיצות [שהן] מגיעות לתקרה שצריכין עירוב לכל חבורה וחבורה ועל מה נחלקו על מחיצות שאין מגיעות לתקרה שב"ש אומרים עירוב לכל חבורה וחבורה ובה"א עירוב אחד לכולן להך לישנא דאמר רב נחמן אף במסיפס תיובתא להך לישנא דאמר רב נחמן במחיצה מחלוקות לימא תיהוי תיובתיה אמר לך רב נחמן פליגי במחיצות והה"ד במסיפס והאי דקא מיפלגי במחיצות עשרה להודיעך כחן דב"ה, אמר רב נחמן אמר רב הלכה כר"י הסבך. תנא בד"א בשמוליכין את עירובן במקום אחר אבל אם היה עירוב בא אצלן דברי הכל עירוב אחד לכולן וראינו מי שפירש בהאי לישנא כלו' היכא דשבתו אלו החמש חבורות בטרקלין בבית אחד לא מצריכינן להו אלא עירוב אחד לכולן מאחר דכולהו קיימי הכא ואימתי חלקו ב"ש וב"ה בזמן שמוליכין עירובן למקום אחר כלומר שזה העירוב שעשו כולן בבית אחד הניחו אותו חוץ לבית במקום אחר ויש דיורין באותו חצר שהן חלוקין בבתיהן כל אחד ואחד בביתו ומשום הכי אמרו ב"ש צריכין עירוב לכל אחד ואחד הנהו דטרקלין משום מראית העין דאותן דיורין שעומדין בחצר באותו מקום שמניחין שם העירוב שמאחר שמניחין את ערובן למקום אחר חוץ לבית שמשימין אותו באותו חצר שעומדין שם אותן דיורין העירוב שמניחין בני הטרקלין בחצר ואם לא היו רואין שיעשו עירוב לכל אחד ואחד יאמרו כשם שהללו חבורות דטרקלין יוצאין בעירוב אחד כך אנחנו יכולין לצאת בעירוב אחד והן מאחר שחלוקין הן בבתיהן כל אחד ואחד צריכין [עירוב] כל אחד ואחד ומשום הך גזירה פליגי ב"ש וב"ה במתני', אבל אם לא היו מוליכין העירוב למקום אחר כלו' שלא הניחוהו חוץ לבית בחצר שעומדין שם אותן הדיורין שעומדין בחצר ליכא למיגזר מידי וסגי להו בחד עירוב וזהו אם עירוב בא אצלן כלומר שהניחוהו אצלם בבית ולא הוציאוהו לחוץ או שאין עומדין דיורין אחרים בחצר אפילו שהניחו העירוב בחצר ליכא למיגזר מידי וכו', איכא דאמרי תני בד"א בשעירוב בא אצלן אבל אם היו מוליכין את עירובן למקום אחר דברי הכל עירוב לכל חבורה וחבורה:
1