ספר העיתים קי״גSefer HaItim 113
א׳אמר ר' יוחנן חלון עגול צריך שיהא בהקיפו כ"ד טפחים ושנים ומשהו מהן בתוך יו"ד שאם ירבענו נמצא משהו בתוך יוד, ולית הלכתא כר' יוחנן דקאמרינן ר"י דאמר כדייני דקיסרי ומפורש בפ"א דסוכה והאי מימרא דר' יוחנן ואותה דסוכה העשויה ככבשן ליתנהו דאליבא דטעותא דדייני קיסרי איתאמרי ואינון דמפרשו דברי ר' יוחנן במס' סוכה, והלכתא חלון עגול צריך שיהא בהקיפו שיבסר נכי חומשא וארבעה חומשי טפח ומשהו מהן בתוך יוד שאם ירבענו נמצא משהו בתוך יוד והיינו טעמא דבעינן שיבסר נכי חומשא משום דקיי"ל כל שיש בהקיפו ג' טפחים יש בו רוחב טפח הלכך כד הוו שיבסר נכי חומשא בהיקף הו"ל חומש ותלתא חומשי באורך וברוחב דאינון ד' על ד' בריבוע וד' על ד' בריבוע הו"ל באלכסון חומשא ותלתא חומשי מפני מתיחות אלכסון הזויות כדקיי"ל כל אמתא בריבוע אמתא ותרי חומשי באלכסונא ואותן ח' חומשי טפח היתרים על ד' טפחים כי שקלית ד' חומשי טפח מהאי גיסא וד' מהאי גיסא דהוו בתוך י' ד' ומשהו נמצא משהו מן הד' על ד' בתוך יוד ואשתיירו ד' על ד' בריבוע בלא גירוע ותוספת ומקצתן בתוך יוד, וכל הני דקדוקי דחלון בזמן דלא עירבו בני העיר כולה עירב אחד כחדא אבל עירבו בני העיר כולהון כחדא לא צריך האי שיעורא בחלון אלא בלא האי שיעורא שרי לטלטולי וכדכתבינן לעיל, [וזו היא צורת החלון העגול כדי שיתברר למראית העין והרוצה לדקדק יעיין בזה העיגול האמצעי ומשם יוכל לראות כי לא יכנס מן החלון אלא ד' חומשי טפח למעלה בתוספת העיגול ובמתיחתן על המרובע אם החלון פחות מד' על ד' והיא למעלה מיוד], מערבין שנים ואין מערבין אחד אמר רב נחמן לא שנו דאין מערבין אחד אלא חלון שבין שתי חצרות אבל חלון שבין שני בתים אפילו למעלה מיוד נמי אם רצו מערבין אחד מ"ט ביתא כמאן דמליא דמיא וכן הלכה, והואיל וכולה היא מליאה חשבינן לה אין שם למעלה מיוד כלל אלא אפי' גבוה כמה אמות כאילו היא למטה נחשב הלכך חלון שבין שני בתים א"צ לדקדק עליו אם היא למעלה מיו"ד או למטה מיוד אבל צריך שתהא מד' על ד', וחלון הפתוח בין בית לחצר כפתוח בין חצרות דמי, בעי מיניה רבא מרב נחמן לול הפתוח מן הבית לעליה צריך סולם קבוע להתירו או לא כי אמרינן ביתא כמאן דמלי דמי ה"מ מן הצד אבל באמצע לא או דילמא לא שנו א"ל לא צריך סבור מינה סולם קבוע הוא דא"צ אבל עראי צריך אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן אחד סולם קבוע ואחד סולם עראי אינו צריך:
1