ספר העיתים קי״דSefer HaItim 114
א׳כותל שבין שתי חצרות גבוה יו"ד ורחב ד' מערבין שנים ואין מערבין אחד, היו בראשו פירות אלו עולין מכאן ואוכלין ואלו עולין מכאן ואוכלין ובלבד שלא יורידו למטה, נפרץ הכותל עד עשר אמות מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד מפני שהוא כפתח יותר [מכאן] מערבין אחד ואין מערבין שנים, פי' מפני שהפירצה עושה אותן כחצר אחת, אין בו ד' מאי אמר רב אויר שתי רשויות שולטת בו ולא יזיז בו אפי' כמלא נימא, ורבי יוחנן אמר אלו מעלין מכאן ואוכלין ואלו מעלין מכאן ואוכלין תנן אלו עולין מכאן ואוכלין ואלו עולין מכאן ואוכלין עולין אין מעלין לא ה"ק יש בו ד' עולין אין מעלין לא אין בו ד' אפילו מעלין ואזדא ר' יוחנן לטעמיה דכי אתא רב דימי אמר ר' יוחנן מקום שאין בו ד' על ד' מותר לבני רה"ר ולבני רה"י לכתף עליו ובלבד שלא יחליפו והאי דקתני הכא ובלבד שלא יורידו למטה אוקימנא בפרק כל גגות למטה דבתים אבל לחצר מורידין דקיי"ל כר"ש דאמר גגות וחצירות רשות אחת הן ודאמר הכא ובלבד שלא יחליפו אוקימנא בפרק כיצד משתתפין ברשויות דאורייתא כגון רה"י ורה"ר אבל ברשויות דרבנן כגון כותל שבין שתי חצרות שגבוה יו"ד ואינו רחב ד' מותר לכתף עליו ולהחליף וכן הלכה אמר רבה בר רב הונא אמר רב נחמן כותל שבין שתי חצרות גבוה יו"ד טפחים וצדו אחד שוה לארץ נותנין אותו לזה ששוה לארץ, הי' לזה תשמישו בנחת ולזה תשמישו בקשה נותנין אותו לזה שתשמישו בנחת. אמר רב שיזבי אמר רב נחמן חריץ שבין שתי חצירות עמוק י' טפחים וצידו אחד שוה לארץ נותנין אותו לזה ששוה לארץ היה לזה תשמישו בנחת ולזה תשמישו בקשה נותנין אותו לזה שתשמישו בנחת:
1