ספר העיתים קכ״וSefer HaItim 126
א׳תנן כל גגות העיר רשות אחת הן ובלבד שלא יהא גג גבוה י' או נמוך יו"ד דברי ר' מאיר וחכ"א כל אחד ואחד רשות בפני עצמו ר' שמעון אומר אחד גגות ואחד חצרות ואחד קרפיפות לכלים ששבתו בתוכן ולא לכלים ששבתו בתוך הבית, אמר רב יהודא כשתמצא לומר לדברי ר' מאיר גגות וחצרות רשות לעצמן וקרפיפות רשות לעצמן לדברי חכמים גגות רשות לעצמן וחצרות רשות לעצמן וקרפיפות רשות לעצמן לדברי ר' שמעון כולן רשות אחת הן, ואמר רב הלכה כר"ש והיא שלא עירבו אבל עירבו [לא] גזרינן דילמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחצר ושמואל אמר הלכה כר"ש בין עירבו בין שלא עירבו וכן אמר ר' יוחנן בין עירבו בין שלא עירבו וקיי"ל כשמואל ור' יוחנן וה"מ דשרי ר"ש לכלים ששבתו בתוכן אבל לכלים ששבתו בתוך הבית לא ה"מ בזמן דלא עירבו בני העיר כולה כחדא אבל ערבו בני העיר כולה מותר לטלטל בין כלים ששבתו בתוכן בין כלים ששבתו בתוך הבית והאי נמי דשרי ר"ש לכלים ששבתו בתוכן כגון שהגגות שוות אבל אי מפסיק רה"ר בין הנהו גגין אסור לטלטל בהן, ספינה רב אמר מותר לטלטל בכולה ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בד' אמות מחיצות להבריח מים עשויות א"ל רב חייא בר יוסף לשמואל הלכתא כוותך או הלכתא כוותי' דרב א"ל הלכתא כוותיה דרב:
1