ספר העיתים קל״אSefer HaItim 131
א׳מתני' זיז שלפני חלון נותנין עליו ונוטלין ממנו בשבת עומד אדם ברה"י ומטלטל ברה"ר, ברה"ר ומטלטל ברה"י ובלבד שלא יוציא חוץ לד' אמות לא יעמוד אדם ברה"י וישתין ברה"ר, ברה"ר וישתין ברה"י וכן לא ירוק, ר' יהודה אומר אף מי שנתלש רוקו בפיו לא יהלוך ד' אמות עד שירוק האי זיז דמפיק לרה"ר למעלה מיו"ד דקיי"ל דרה"ר ליתא אלא עד יו"ד אבל למעלה מיוד מקום פיטור היא הלכך נוטלין הימנו ונותנין עליו בשבת כיון דבהדי רה"י היא כרה"י דמי אלא מיהו אין נוטלין ממנו ונותנין עליו אלא מאני דמיתברי בנפילה כגון קערות וכוסות וכיוצא בהן דאי נפלו לרה"ר אתי לאתויי מרה"ר לרה"י, וכן לא ירוק ר' יהודא אומר אף מי שנתלש רוקו וכו' אמר רב יוסף השתין או רקק בשוגג חייב חטאת ואע"ג שלא עקר מע"ג מקום ד' מחשבתו משוי לה מקום כדרבא דאמר רבא זרק ונחה בפי הכלב או בפי הכבשן חייב מחשבתו משויא לה מקום ה"נ מחשבתו משוי' לה מקום, אמר רשב"ל כח בפני רבו חייב מיתה שנאמר כל משנאי אהבו מות אל תיקרי משנאי אלא משניאי כח אמאי הא מינס אניס כח ורק קא אמרינן:
1