ספר העיתים קס״אSefer HaItim 161
א׳מתני' נכרי שבא לכבות אין אומרים לו כבה ואל תכבה וכו', אר' אמי בדליקה התירו לומר כל המכבה אינו מפסיד, ת"ר מעשה ונפלה דליקה בחצר של ר' סימאי ובאו אנשי קיסטרא של צפורי לכבותה מפני שאפטרופא של מלך היה ולא הניחן מפני כבוד שבת ונעשה לו נס וירדו גשמים וכיבוה ולערב שיגר לכל אחד ואחד מהן שתי סלעים ולאפרכס שבהם חמשים דינרים וכששמעו חכמים בדבר אמרו לא היה צריך לכך, שהרי שנינו נכרי שבא לכבות אין אומרים לו כבה ואל תכבה, תנן בפרק במה מדליקין המכבה את הנר מפני שהוא מתירא מפני גוים מפני ליסטים ומפני רוח רעה ואם בשביל החולה שישן פטור, כחס על הנר כחס על השמן כחס על הפתילה חייב, ר' יוסי פוטר בכולן חוץ מן הפתילה מפני שהיא עושה פחם, וסוגיא דשמעתא אם חולה הוא שיש בו סכנה מותר לכבות לכתחלה ואפילו לר' יהודה כי צורכי חולה לפקוח נפש נעשית בשבת ע"י גדולי ישראל, ואם חולה שאין בו סכנה היא לר' שמעון לא יכבה ואם כבה פטור אבל אסור ולר' יהודה חייב חטאת, כחס על הנר וכו' ור"י פוטר בכולן חוץ מן הפתילה מפני שהיא עושה פחם, אסקה ר' יוחנן דר' יוסי כר"ש ס"ל והכא בפתילה שצריך להבהבה עסקינן דבהא אפילו ר' שמעון מודה דקא מתקן מנא:
1