ספר העיתים ק״עSefer HaItim 170
א׳ובשבת מסדר כל הברכות כולן כמו בחול ומוסיף על פרשת התמיד פרשת שבת תרין פסוקי, ומסדר איזהו מקומן, ומוסיף במזמורים של תהלים כמה דבעי, ונהוג עלמא נמי לאוסופי בפסוקא דזימרא לאחר ברוך שאמר מזמור שיר ליום השבת ואע"ג דכל מאי דבעי אוסופי שפיר דמי לאוסופי מקמי ברוך שאמר כי היכי דלא לידלוג איניש בפסוקי דזימרא משום דתקינו רבנן ברכה לפניהם ולאחריהם מ"מ במקומינו נהגו למימר מזמור שיר ליום השבת בתר ברוך שאמר והיה העולם מקמי דליפתח בפסוקי דזימרא, ולאחר שמשלים את המזמור אומר פסוקי דזימרא כמו בחול וחותם בתריהו ישתבח ואח"כ אומר ויושע והכי שפיר למיחתם על פסוקי דזימרא מקמי דליפתח השירה וכדכתבינן בהלכות ברכות, ואע"ג דנהג עלמא דלא למיחתם על פסוקי דזימרא אלא לאחר השירה ולאחר שאומר נשמת כל חי ואילו פינו וכו' ואנן חזי לן דהאי מנהגא לאו דווקא אלא שפיר דמי למיחתם על פסוקי דזימרא לאלתר ישתבח ואח"כ אומר השירה ונשמת כל חי ואילו פינו, ומיבעי ליה לאינש למימר נשמת כל חי כמו שנהגו עלמא למימריה בשבתות ובימים טובים משום דנשמת כל חי מימי רבנן דהוראה איתקין שהרי היא נזכר בתלמוד כמו דגרסינן בערבי פסחים [קי"ח] מאי ברכת השיר רב יהודא אמר יהללוך ור' יוחנן אמר נשמת כל חי, וכתב רב נטרונאי גאון הכי ופסוקי דזימרא שאנו אומרין בכל יום כאן בשתי ישיבות אין רגילין לומר אז ישיר משה אלא לאחר שחותם על פסוקי דזימרא לאלתר חותם ופורס על שמע וכן בבית רבינו ובשאר בתי כנסיות אומר ויושע וכל השירה בכל השבתות ובכל המועדים וביוה"כ ואין ממחין בהן:
1