ספר העיתים קע״אSefer HaItim 171
א׳ואומר שליח צבור ברכו את ד' המבורך ואומר הצבור בלחש ישתבח ויתפאר ויתרומם וכו' ועונין הצבור ברוך ד' הל"ו והא מילתא נהגו כל ישראל בכל בתי כנסיות לישב בכובד ראשיהן כפופין בשעה שאומר הש"צ ברכו והן אומרין ישתבח ויתפאר ויתרומם וכו' ולאחר שאומרים ישתבח זה עונין ברוך ד' הל"ו וכ"כ נמי רב עמרם גאון, ואע"ג דנהגו עלמא הכי אנן שמיע לן מפומי דקצת חכמי הדור וחזי לן נמי הכי לעניות דעתן דכל מאן דמדקדק ומהדר על עצמו בתפילתו לית ליה למימר מידי בשעה שאומר הש"צ ברכו את ד' המבורך אלא לישב בכובד ראש ושותק ומאזין מפי ש"צ מה שהוא אומר ועונה אחריו ברוך ד' המבורך לעולם ועד והכי שפיר טפי דכד שמע אינש לשליח צבור שאומר ברכו צריך להאזין ולקבל עליו ולענות אחריו מה שראוי לענות ואין לו לאדם להשיח בשאר קילוסין בשעה שהוא שומע ברכו כלום יש עבד שמברכין לרבו ומקלסין אותו ואינו צריך לשתוק ולהאזין, ואפילו אם הוא רוצה להדר ולקלס לרבו צריך לשמוע קילוס המתחיל ולענות אחריו כראוי ולקבל עליו בסבר פנים יפות ואע"ג דכתבינן מה דשמיע לן ומה דסביר לן לעניות דעתין בהא מילתא מ"מ מאי דנהגו ברוב בתי כנסיות ישראל אין כח ביד אדם לזוז מאותו מנהג וכש"כ בכי הא מילתא:
1