ספר העיתים קצ״זSefer HaItim 197
א׳תפילת מנחה דשבת נהגו כל ישראל להקדימה ולהתפללה משבע שעות ולמעלה כדמתרמי עונה דידה. תנן בשבת כל כתבי הקודש מצילין אותן מפני הדליקה בין שקורין בהן בין שאין קורין בהן. ומפרש שקורין בהן בצבור תורה ונביאים דקרינן ספרא ואפטרתא ושאין קורין בהן כתובים ופירש לקמן מפני מה אין קורין בהן כיון דתנא בתורה ובנביאים שקורין בהן ותנא בכתובים שאין קורין בהן חזר ופירש מפני מה אין קורין בהן, מפני ביטל בית המדרש והא מסייע למה דתניא העוסק במקרא מדה שאינו מדה היא דבהמ"ד טפי עדיף מדקרי במקרא אמר רב לא שנו שאין קורין בהן אלא בזמן בית המדרש פי' בשעה שעמדו חכמים ונכנסו לבתיהן, ושמואל אמר בין בזמן בית המדרש בין שלא בזמן בית המדרש במקום שיש מדרש קבוע אין קורין בכתבי הקודש בשבת אפי' בשעה שאינו בית המדרש אבל במקום שאין בית המדרש קבוע קורין איני והא נהרדעא אתריה דמר שמואל הוי ומקום בית המדרש היא ובנהרדעא פסקי סידרי דכתיבי במנחתא דשבתא ותרצינן אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב לא שנו אלא במקום בית המדרש אבל שלא במקום בית המדרש קורין ושמואל אמר אפילו במקום בית המדרש בזמן בית המדרש אין קורין שלא בזמן בית המדרש קורין ואזדא שמואל לטעמיה רב אשי אמר לעולם כדאמרינן מעיקרא אמר רב אין קורין בזמן בית המדרש ושלא בזמן בית המדרש קורין ושמואל אמר בין בזמן בית המדרש ובין שלא בזמן בית המדרש אין קורין דסבר לי' כר' נחמיה דגזירה היא משום שטרי הדיוטות והלכה כרב כלישנא קמא בזמן בית המדרש אין קורין שלא בזמן בית המדרש קורין. והכי אמר מר רב נטרונאי בישיבה ובבית רבינו שבבבל לאחר מנחה בשבת שונין אבות וקורין בתורה והאי דפסקי סידרא בכתובים בנהרדעא לא חזי לן האידנא מאן דרגיל למיעבד הכי ובנוסחא עתיקתא לגאון חזי לן דרגילי האידנא למיפסק סדרא בכתובי וזהו מה דכתב גאון סידורא דמנחה בשבתא קרי בסדרא ונביא מאי דניחא להו וכד מסיימי קאי שלוחא דציבורא ואמר פסוקי דסוף סידרא וענו בתריה האי פסוקא והדר ואתה קדוש יושב תהילת ישראל וענו בתריה ואתה קדוש והדר קדישתא עד סופא ומקדש יתגדל ויתקדש וכו' ומאן דלא רגילין למיפסק סידרא בנביא מקמיה צלותא במנחה ברישא פתח שלוחא דצבורא ואמר אשרי יושבי ביתך כדרכה והדר ובא לציון ואני זאת בריתי אותם וענו צבורא בתריה כל מילתא והדר ואתה קדוש וכולה קדישתא עד סופה ומקדש יתגדל ויתקדש ומפיק ספר תורה במנחה בשבתא וקרי כהן לוי וישראל עשרה פסוקי לא למיפחת מנהון ואי מוסיף עליהן לית לן בה אבל על תלתא גברי לית ליה רשות לאוסופי עלה כדקיי"ל דביו"ט ובשבת וביוה"כ מוסיפין עליהן אבל בר"ח וחוש"מ ותענית ופורים וחנוכה ומנחתא דשבת ושני וחמישי אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן ובתר דקרו במנחה דשבתא מנח ספר תורה בכורסייא ומקדש יתגדל ויתקדש ומצלי צבורא בלחישא מגן ומחיה והא' הקדוש והנחלנו כי אתה אבינו עד מקדש השבת ויש שנהגו לומר אתה אחד עד מקדש השבת ורצה ומודים וכל החיים ונחית שלוחא דצבורא לפני התיבה והדר לה לצלותא וענין הפטרה במנחה בשבת כבר מפורש לעיל, ויתבין גרסין באבות במשה קבל תורה משום דאמרין בההיא שעתא נפטר משה רבינו משום הכי גרסי לה באידך שעתא ובטלין משאר דברי תורה, והאי דכתב גאון בנוסחא עתיקא קרו בסידרא בנביא מאי דניחא להו וכד מסיימין קאי שלוחא דצבורא ואמר פסוקי דסוף סדרא וענו בתריה והדר ואתה קדוש האי מנהגא לא חזי לן דמ"ט קא שביק תהלה לדוד דלאחר דקרו סידרא בנביא הוי לי' למיפתח בתהלה לדוד והכי שפיר למיעבד דתהלה לדוד מילתא רבתי היא למימריני' וכדגרסינן בפרק מאימתי אמר ר' אלעזר בן אבינא כל האומר תהלה לדוד בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא, וכתבו רבוותא דלהכי תקינו רבנן למימריה תלתא זימני בכל יום בפסוקי דזימרא ובקדושא דסידרא וקודם תפילת המנחה והואיל וכן מ"ט נחסרו ממנחה דשבת הלכך אפילו באתרי דרגילי למיקרי בסידרא בנביא חזי לן לעניות דעתן דבתר הכי שפיר למיפתח בתהלה לדוד במנחה דשבת:
1