ספר העיתים קצ״טSefer HaItim 199
א׳הלכות הילוך וזריקה והוצאה וטלטולי שבת: ת"ר לדעת כי אני ד' מקדישכם א"ל הקב"ה למשה משה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה להן לישראל לך והודיע אותם מכאן אמר רשב"ג הנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמו, אר' יוחנן משום ר"ש בן יוחאי כל מצות שנתן להם הקב"ה לישראל נתן להם בפרהסיא חוץ משבת שניתן להם בצינעא שנאמר ביני ובין בני ישראל אות הוא לעולם, תניא שבו איש תחתיו כתחתיו וכמה תחתיו גופו של אדם ג' אמות ואמה כדי פישוט ידים ורגלים דברי ר' מאיר ר' יהודא אומר גופו ג' אמות ואמה כדי ליטול חפץ מתחת מראשותיו ומניח מתחת מרגלותיו, ומתחת מרגלותיו ומניח תחת מראשותיו, וכבר פירשנו הא פלוגתא בהלכות עירובין ות"ר שבו איש תחתיו אלו ד' אמות אל יצא איש ממקומו אלו אלפים של תחום שבת דקיי"ל דכל בר ישראל ששובת שבת במדבריות באתר דלית תמן מחיצתא אין לו לטלטל אלא ד' אמות והילוך גופו עד אלפים אמה אי איצטריך ליה מידי התם וברה"י אם הוא מיוחד לו לבדו מטלטל את כולו ומהלך גופו חוץ לרשותו אלפים אמה ואם אינו מיוחד לו אלא שיש שם דיורין הרבה מטלטל בכולו ע"י עירוב וגופו של אדם מותר לו להלך מרשות לרשות עד אלפים אמה אבל כי שלמו אלפים אמה לא שנא מרשות לרשות ולא שנא בתוך רשות אחד עצמו אסור לפסוע אפילו פסיעה אחת קטנה והיינו טעמא דמאן דקא אתי בספינה בשבת דאסור לצאת מן הים שהיא ככרמלית לרה"ר משום דמאן דאתי בשבתא וודאי מחוץ לתחום אתי והילכך אסור לצאת חוץ לתחומו אבל אי שבת בתוך התחום עד שחשיכה באותו ספינה מותר לו לצאת ממנה וכבר פירשנו זה פי' מבואר בהלכות עירובין, גרסינן בפרק המוצא תפילין אמר רמי בר אבא אמר רב אסי אסור לו לאדם להלך ע"ג עשבים בשבת שנאמר ואץ ברגלים חוטא, תני חדא מותר להלך ע"ג עשבים בשבת ותניא אידך אסור לא קשיא כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים, ואיב"ע הא והא בימות הגשמים ולא קשיא הא דסיים מסאניה והא דלא סיים מסאניה והשתא דקיי"ל כר"ש דאמר דבר שאינו מתכוין מותר אפילו כולהו שריין, גרסינן בפרק שואל אדם ת"ר לא יטייל אדם בתוך שדהו לידע מה היא צריכה כיוצא בו לא יטייל על פתח המדינה כדי שתחשך ויכנס לבית המרחץ מיד, וגרסינן נמי בהאי פירקא אין מחשיכין על התחום לשכור פועלים ולהביא פירות אבל מחשיך היא לשמור ומביא פירות בידו, ואוקימנא בגמרא בדאבדיל, כלל אמר אבא שאול כל שאני זכאי באמירתו רשאי אני להחשיך עליו כדרב פפא דאמר רב פפא מותר לו לאדם לומר לו לחבירו שמור לי פירות שבתחומך ואני אשמור לך פירות שבתחומי, ת"ר מחשיכין על התחום להביא בהמה היתה עומדת חוץ לתחום קורא לה והיא באה ומחשיכין על התחום לפקח על עסקי כלה ועל עסקי המת להביא לו ארון ותכריכים ואומרים לו לך למקום פלוני ואם לא מצאת במקום פלוני לך למקום פלוני לא מצאת במנה הבא במאתים ר' יוסי בר' יהודה אומר ובלבד שלא יזכיר סכום מקח, השוכר את הפועל לשמור לו את הפרה לשמור לו את התינוק אין נותנין לו שכרו של שבת לפיכך אין אחריותו עליו בשבת אם היה שכיר שבת שכיר חודש שכיר שנה שכיר שבוע נותנין לו שכרו של שבוע לפיכך אחריותו עליו בשבת לא יאמר לו תן לי שכרי של שבת אלא אומר לו תן לי שכרי של עשרת ימים:
1