ספר העיתים רכ״אSefer HaItim 221
א׳תנא החופר והחורש והחורץ כלן מלאכה אחת הן, החורש אע"פ שיש חפירה וחרץ ונעיצה וצריך לייפות בקרקע שהיא צריך לה בשדה בכלל חורש היא וכל חפירה וחרץ ונעיצה שהיא צריך להן בבית בכלל בונה הן אלא שכל השוואת פני קרקע בשדה משום חורש היא כגון המדייר המעדר והמכבד שהיא משווה גומות המפעפע גושים המסקל הממלא נקעים שתחת זיתים העושה עוגיות לגפנים כל אלו המפורשים בתלמוד ארץ ישראל משום חורש ולפום הכי אמר רב ששת היתה לו גבשושית ונטלה בבית חייב עליה משום בונה שהוא משווה את ביתו ובשדה משום חורש, וכן דאביי דאמר היתה לו גומא וטממה אף זה משווה פני אדמתו בבית חייב משום בונה בשדה חייב משום חורש, אמר ר' אבא החופר גומא בשבת ואינו צריך אלא לעפרה פטור עליה פי' א"צ לחפירה אלא לעפר בעלמא היא צריך נטילת העפר אינה מלאכה וחפירה שחפר זה לא חשב עליה ולא הי' צריך לה לפיכך פטור עליה ואפילו לרבי יהודה שהרי הוא מקלקל הבית או השדה בשביל צרכה לעבודה הא מילתא שויהו רבנן כהררים התלויין בשערה מקרא מועט והלכות מרובות כמפורש בהכל חייבין בראייה:
1