ספר העיתים רל״זSefer HaItim 237
א׳הכותב שתי אותיות בין בימינו בין בשמאלו בין משם אחד בין משני שמות בכל לשון חייב אמר ר' יוסי לא חייבו שתי אותיות אלא משום רושם שכן כותבין על קרשי המשכן וכו' ומאן דכתב אע"פ דאין דרכו בכך חייב דאע"ג דלא מיחייב משום כותב מיחייב משום רושם וכר' יוסי, ושולט בשתי ידיו מיחייב נמי משום כותב אפילו אליבא דרבנן כדאוקמה אביי הכותב על בשרו חייב, כתב אות אחת סמוך לכתב כגון שמצא כתוב נו"ן ובא וכתב חי"ת סמוך לו ונעשה זה עם זה נח הרי זה פטור אבל אם כתב אות אחת והשלים את הספר וכגון מזוזה שצריכה אות אחת להשלימה וכיוצא בה ובא והשלימה באות אחת חייב וכן אם ארג חוט אחד והשלימו לבגד חייב ואפילו לרבנן דפליגו עליה דר' אליעזר לקמן באחד על הארוג דלהשלים שאני, תנא הגיה אות אחת חייב ומוקי לה אביי כגון כשהיא אות אחת עשאה שתי אותיות ורבא אמר אפילו נטל תגו של [ד' ועשאו ריש]:
1