ספר העיתים מ״בSefer HaItim 42
א׳מתני' מי שישן בדרך ולא ידע עד שחשיכה יש לו אלפים אמה לכל רוח דברי ר' יוחנן בן נורי כלומר שקונה שביתה במקומו ואפי' הי' ישן בעת שנכנסה השבת כדרך שקונה שביתה מי שהוא ניעור ואומר כאן תהא שביתתי, וחכ"א אין לו אלא ד"א בלבד כלומר כיון שהי' ישן ולא קנה שביתה אין לו אלא תחתיו שהיא ד"א אבל מקום שהיא אלפים אמה לית לי', ר' אליעזר אומר הוא באמצען ר' יהודה אומר לאיזו רוח שירצה מודה ר' יהודה שאם בירר לו שאין יכול לחזור בו, א"ר יעקב בר אידי אריב"ל הלכה כר"י בן נורי, ואריב"ל הלכה כדברי המקל בעירוב, ותרתי למ"ל אמר ר' זירא צריכי דאי אמר הלכה כר"י בן נורי הו"א בין לקולא בין לחומרא קמ"ל הלכתא כדברי המקל בעירוב פי' לקולא דישן קונה שביתה כמו הניעור ופי' לחומרא דחפצי הפקר לר"י בן נורי קונין שביתה והיינו לחומרא קמ"ל הלכה כדברי המקל בעירוב, למימרא דחפצי הפקר לא קנו שביתה כרבנן אלא הרי הן כרגלי כל אדם, ולימא הלכה כדברי המקל בעירוב ולא בעי הלכה כריב"נ אמר אביי איצטריך סד"א ה"מ יחיד במקום יחיד ורבים במקום רבים אבל יחיד במקום רבים אימא לא, רב פפא אמר איצטריך סד"א ה"מ בעירובי חצירות אבל בעירובי תחומין אימא לא קמ"ל הלכתא כר"י בן נורי דאפי' כעירובי תחומין, רב אשי אמר איצטריך סד"א ה"מ בשיורי עירוב אבל בתחלת עירוב אימא לא קמ"ל הלכה כר"י בן נורי דאפי' בתחלת עירוב דדברי ר"י בן נורי כתחלת עירוב דמי, ר' יעקב ור' זריקא [אמרי] הלכה כר' עקיבא וכר' יוסי מחבריו כרבי מחבירו למאי הלכתא ר' אסי אמר הלכה, ר' חייא בר אבא אמר מטין ר' יוסי בר חנינא אמר נראין, א"ר יעקב בר אידי אמר רבי יוחנן ר' מאיר ור' יהודה הלכה כר' יהודה, ר' יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי ואצ"ל ר' מאיר ור' יוסי שהלכה כר' יוסי, אמר רב אשי אף אנו נאמר ר' יוסי ור' שמעון הלכה כר' יוסי דאמר ר' אבא אמר ר' יוחנן ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' יהודה, השתא במקום ר' יהודה ליתי' במקום ר' יוסי מיבעי', איבעי' להו ר' מאיר ור' שמעון מאי תיקו, ואע"ג דרב פליג עליה דר' יוחנן בהני כללי קיי"ל כר' יוחנן ואפי' בברייתא:
1