ספר העיתים ה׳Sefer HaItim 5
א׳ב"ש אומרים אין שורין דיו וסממנים וכרשינין אלא כדי שישורו מבעוד יום וב"ה מתירין, ב"ש אומרים אין נותנין אונין של פשתן לתוך התנור אלא כדי שיבהילו ולא את הצמר ליורה אלא כדי שיקלוט העין וב"ה מתירין. בש"א אין פורשין מצודות חיה ועופות ודגים אלא כדי שיצודו מבעוד יום וב"ה מתירין בש"א אין נותנין עורות לעבדן ולא כלים לכובס נכרי אלא כדי שיעשו מבעוד יום ובכולן ב"ה מתירין עם השמש, אמר רשב"ג נוהגין היו בית אבא שהיו נותנין כלי לבן שלהן לכובס שלשה ימים קודם לשבת, ושוין אלו ואלו שטוענין קורות בית הבד ועגולי הגת, אין צולין בשר וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום וב"ה מתירין, אין נותנין את הפת לתוך התנור ע"ש עם חשיכה ולא חררה ע"ג גחלים אלא כדי שיקרמו פניה, ר' אליעזר אומר כדי שיקרום התחתון שלה, משלשלין את הפסח לתנור ע"ש עם חשיכה, ומחיזין את האור במדורות בית המוקד ובגבולין כדי שתאחז את האור ברובן ר' יהודא אומר בפחמין כל שהן וכתב גאון הני אלו כולן ששנינו במשנתינו כגון שריית דיו ונתינות אונין של פשתן בתנור וכיוצא בהן הלכתא כב"ה דמתירין עם השמש וכן אלו ששנינו פתיקות מים לגינה בע"ש והנחת מוגמר תחת הכלים והנחת גפרית תחת הכלים כולם מותרין וכן קילור העין בע"ש ואיספלנית על מכה מתרפאת והולכת בשבת. ואע"ג דקיי"ל כב"ה וב"ה לית להו שביתות כלים נתינות חיטים בריחיים שלמים בע"ש להטחן בשבת אסור ולא משום שביתות כלים אלא כרב יוסף דאמר מפני שמשמעת את הקול וכוותי' מסתברא. וכל היכא דאיכא למיחש שמא יחתה בגחלים כגון הנחת קדירה בתנור או חביות של מים וכיוצא בהן אפילו ב"ה אסרי, והא דתניא לא ימכור אדם חפצו לגוי ולא ילונו וכו' אתיא כר"ע דאמר כדי שיצא מפתח ביתו וכר' יוסי דאמר הן הן דברי ר"ע הן הן דברי ב"ה וכן נמי גבי חמץ אוקימנא בפסחים כל שעה שמותר לאכול כהן תרומה מותר לישראל למכור לגוי והיא שעה חמישית כר"ג דאמר חולין נאכלין כל ארבע ותרומה כל חמש. נתינות מזונות לפני גוי בחצר או לפני כלב מותר ואם נטל ויצא אין נזקקין לו:
1