ספר העיתים ו׳Sefer HaItim 6
א׳ת"ר פותקין מים לגינה ערב שבת עם חשיכה והיא מתמלאת והולכת כל היום כולו, ומניחין מוגמר תחת הכלים ומתגמרין והולכין כל השבת כולה ומניחין גפרית תחת הכלים ומתגפרין והולכין כל השבת כולה ומניחין קילור ע"ג העין ואיספלנית ע"ג מכה ומתרפאין והולכין כל השבת כולה, ואין נותנין חטים לתוך הריחיים של מים אלא כדי שיטחנו [מבעוד יום] ואוקימנא לב"ש דאית להו שביתות כלים אבל בית הילל לית להו שביתות כלים ושרי ת"ר לא תמלא אשה קדירה עססיות ותורמסין ותניח לתוך התנור ע"ש עם חשיכה ואם עשתה כן למוצאי שבת אסורין בכדי שיעשו כיוצא בו לא ימלא נחתום חביות מים ויניח לתוך התנור עם חשיכה ואם עשה כן למוצאי שבת אסורין בכדי שיעשו מ"ט גזירה שמא יחתה בגחלים ואי אמרת מוגמר וגפרית מ"ט לא גזרינן התם לא מחתי להו [דאי מחתי להו] סליק קיטרא בהו ופסדי ואונין של פשתן נמי לא גזרינן דכיון דקשי להו זיקא לא מיגלי להו, צמר ליורה נמי לא גזרינן ביורה עקורה וטוחה דליכא למיחוש לא לחתות ולא למיגס, והשתא דאמרינן גזירה שמא יחתה בגחלים האי קידרא חיתא שפיר דמי בשיל ולא בשיל אסור ואית דגרסי האי קידרא חיתא או בשיל כלומר אם היא חיה או מבושלת לגמרי שפיר דמי אבל בשיל ולא בשיל אסור ואם שרא בי' גרמא שפיר דמי מ"ט דאסיח דעתי' מיני' דאמר השתא ודאי לא בשיל ולא אתי לחתויי ושאמרנו כאן לענין קידרא חיתא לא חיתא קידרתא של צונן ממש דאסור להניחה בין השמשות כדרך שאמרנו לא תמלא אשה עססיות ותורמסין אלא קידרא חיתא זו היא שהוחמה ולא התחילה לבשול אבל אם התחילה לבשול ולא הגיע לשיעור מאכל בן דרוסאי אסור להשהותה וזהו בשיל ולא בשיל דאסורה ואם הגיע למאכל בן דורסאי מותר להשהותה על גבי כירה בשבת אעפ"י שלא בישלה כל צורכה דתני' חנניא אומר כל שהוא כמאכל בן דורסאי מותר להשהותו ע"ג כירה בשבת, והשתא דאמר מר כל מידי דקשי לי' זיקא לא מגלי לי' האי בישרא דגדיא ושריק שפיר דמי דברחא ולא שריק אסור דגדיא ולא שריק דברחא ושריק רב אשי שרי ורב אחא מדיפתי אסר. איכא דאמר דגדי' בין שריק בין לא שריק ש"ד דברחא נמי ושריק שפיר דמי כי פליגו דברחא ולא שריק רב אשי שרי ר' אחא מדיפתא אסר, וקא פסיק רבינו שרירא גאון ז"ל כי האי לישנא בתרא וכרב אשי ואיכא מאן דפסק כרב אחא מדיפתא ואמר הכי דחזינן סוגי' דשמעתא כותי' דאמרינן אמר רבינא האי קרא חיא כיון דקשי לי' זיקא כגדי' דמי ושרי מכלל דאי כברחא אסור וש"מ דברחא אסור:
1