ספר המכריע ט״זSefer HaMakhria 16
א׳גרסינן בפרק אלו טריפות אמרי בני רבי חייא דרוסה שאמרו צריכה בדיקה כנגד בני מעיים.
1
ב׳פירש המורה כגון ספק דרוסת ארי או שראוהו שדרסה ואין ניכר מקום הדריסה מבחוץ נראה מדברי המורה דדוקא בספק דרוסה צריך לבדוק אבל היכא דחזינן ליה דדרס ומקום הדריסה ניכר מבחוץ דהיינו נעיצת הצפורני' אין לה תקנה בבדיקה דאע"ג דלא האדים הבשר טריפה היא דכיון דבודאי דרסה עתיד הבשר להאדים ולנקב הארס את בני מעים.
2
ג׳ואינו נראה לי דבר זה דכל סוגיא דשמעתא אזלא דדרוסה ודאית צריכה בדיקה דאם איתא אמאי לא אמר ספק דרוסה אלא אמר דרוסה שאמרו ותו הא רב לא חייש לספק דרוסה.
3
ד׳ואמרינן לקמן יתיב רב יצחק בר שמואל בר מרתא קמיה דרב נחמן ויתיב וקאמר דרוסה שאמרו צריכה בדיקה כנגד בני מעיים אמר ליה האלהים מורה בה רב מכפא דמוחא עד אטמא שמע מינה דכל הני בדיקות בודאי דרוסה מיירינן דאפילו היכא דחזינן דדרס אם לא האדים הבשר במקום בני מעיים במקום שדרס כשירה היא דהא חזינן דלא שדא ביה זיהרא ואי נמי שדא ביה לא שלט בה ולא מיטרפא עד דחזינן בפירוש שיאדים הבשר.
4
ה׳וכך כתב נמי בעל הלכות גדולות והיכא דמידרסא חיותא צריכה בדיקה מכפא דמוחא ועד אטמא ככל דוכתא בעלמא דכי מינקוב מיטרפא מיניה אי איכא סומקא להדדי טריפה אלמא דרוסה ודאית נמי בעיא בדיקה מיהו הוא הדין נמי ספק דרוסה דבעיא בדיקה הכי בדקינן לה.
5
ו׳וראיתי מפרשי' שאפילו האדימה בשר כנגד בני מעים אי לא ידעינן בבירור דהוה שונרא איכא למיחש כלבא הוה ואפילו אם תימצי לומר שונרא הוה דילמא ברגל הוה ואם תימצי לומר ביד שמא שלא מדעת הוה.
6
ז׳ונראה לי שאין הדבר כן דכיון דחזינן דהאדימה הבשר היכא מצי' למיתלי בכלבא או ברגל או שלא מדעת והא הנהו לית להו זיהרא והכא הא קא חזינן לזיהרא דקאי הילכך כל היכא דהאדימה הבשר כנגד בני מעים ליכא למיתלי בשום מידי להתירא וטריפה היא דכי אמרן דכלבא ורגל ושלא מדעת דלא עבדי דרסה לומר שאם ראינוה שדרסה בכה"ג מכשרינן לה בלא שום בדיקה דודאי קים לן דלית להו זיהרא.
7
ח׳וכתב בעל הלכות גדולות דכל היכא דצריכה בדיקה כגון דרוסה ונפולה או נשברה השדרה דלא ידעינן אי פסיק חוט השדרה אי לא כיון דצריכה בדיקה אי שחיט לה אסורה דכד הוה בדקינן לנפולה ולדרוסה ולנשברה השדרה הני מילי דרבנן קמאי דהוו חכימין והוו בקיאין למיבדק אבל השתא דלא ידעינן למיקם על בדיקה שפיר אמור רבנן דמשהינן לה תריסר ירחי שתא והדר משתריין ואם נקבה היא ומיעברה וילדה שפיר דמי למישחטה מקמי תריסר ירחי שתא דאמרינן והילכתא בזכרים כל שנים עשר חדש ובנקבה כל שאינה יולדת.
8
ט׳אבל המורה כתב כהילכתין דלעיל.
9
י׳ולי נראה שאין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות ומותר לסמוך בדבר ונמטייה שיבא מכשורא וכדברי בעל הלכות גדולות נראה דכיון דרבנן קמאי לא הוו ידעי למיקם אבדיקה שפיר היכי מצינן למיקם אנן דזמנין דשרינן טריפה באכילה ועל כזה נאמר כל שאינו יודע בטיב גיטין וקדושין לא יהא לו עסק בהן ואין לומר הנה אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות שהרי אין לנו עינים לראות ולעמוד על בוריו של דבר ואיזה דיין רשאי לדון בדבר שאינו בקי הילכך לגבי דידן ספיקא הוי וספיקא דאורייתא ואית לן למיזל לחומרא ולאו למיסמך אנפשין במילתא דלא קים לן.
10